ע"א 587/87

תקציר

בית המשפט העליון קיבל חלקית ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין פיצויים לתלויים באישה שנהרגה בתאונת דרכים. המערערים היו בעלה של המנוחה ובניה הבוגרים, שהתגוררו בביתם. שיטת חישוב הפיצויים של בית המשפט המחוזי התבססה על הכנסותיהם המשותפות של האלמן והמנוח, ועל השימוש שעשו הבנים במשאבי המשפחה. בית המשפט העליון אימץ את גישתו של בית המשפט המחוזי ומצא אותה סבירה וראויה בהתחשב בנסיבות. הוא קבע כי על בתי המשפט להתערב בחישובי נזק רק אם הסכום שנפסק היה בלתי סביר או נבע מטעות משפטית. באשר לקביעת הכנסותיו של המנוח, הסכים בית המשפט העליון עם גישתו של בית המשפט המחוזי, אשר בחן את ניכויי המס ואת חוסר הוודאות של הטבות מסוימות. בית המשפט קיבל גם את שערוך שכרו של המנוח על ידי בית המשפט המחוזי במועד פסק הדין. בית המשפט אישר את חריגתו של בית המשפט המחוזי מ"שיטת הידיים" המקובלת לחישוב הפסדי מזונות, שהייתה ראויה בהתחשב בתלותם של הבנים במנוח. עם זאת, היא תיקנה את סכום הפיצויים כך שיתחשב בפרישת האלמן, והגדילה אותו ב-7,900 שקל. בית המשפט העליון דחה את טענות המערערים בעניין הסיוע למשק הבית, וקבע כי לא הוצאו להם הוצאות בגין סיוע לצד שלישי. עוד נקבע כי הראיות הקיימות אינן מצדיקות לפצות את האלמן על סיוע במשק הבית מעבר לגיל 60. לבסוף, הורה בית המשפט להגדיל את סכום הפיצוי כך שישקף את פרישתו של האלמן ופסק למערערים הוצאות בסך 2,000 ₪.