LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 93534-06-26

החלטה מחוזי לוד

📋
מספר הליך93534-06-26
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך10 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאיי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ. פלונית
👨‍⚖️
שופטיםצבי ויצמן

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי ברע"א 93534-06-26 בעניין **איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית**, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובדגשים העולים ממנה בנוגע למינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד). ### 1. מבוא: גישתו הליברלית של בית המשפט במינוי מומחים ההחלטה משקפת את המדיניות המשפטית המושרשת בבתי המשפט בישראל, השואפת להקל על נפגעים בתאונות דרכים בבואם להוכיח את נזקם הרפואי. מאחר שחוק הפלת"ד אינו מתיר הבאת ראיות רפואיות עצמאיות (חוות דעת פרטיות), המינוי של מומחה מטעם בית המשפט הוא כלי הכרחי למימוש זכות התביעה. לכן, נקבע כי על בית המשפט לנהוג ב**"משנה זהירות"** טרם דחיית בקשה למינוי, ובהתקיים ספק – יש להעדיף את המינוי. ### 2. עקרון ה"ראשית הראיה" והקשר הסיבתי בית המשפט המחוזי מבהיר כי הדרישה ל"ראשית ראיה" אינה דרישה מחמירה או דווקנית: * **רף סבירות נמוך:** ניתן להכיר בראשית ראיה גם בהיעדר אסמכתאות חד-משמעיות. די ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקויים הנטענים. * **די בתלונות בלבד:** הפסיקה מכירה באפשרות למינוי מומחה גם כאשר התשתית הרפואית נסמכת על תלונות סובייקטיביות של הנפגע (כגון כאבים ורגישות), ואין הכרח בממצאים אובייקטיביים או הדמייתיים מובהקים. * **היעדר רצף טיפולי אינו פוסל:** בית המשפט קובע מפורשות כי העדר רצף טיפולי אינו מהווה דרישה "קונקלוסיבית" (מכרעת) השוללת כשלעצמה את המינוי. כמו כן, שיהוי בפנייה לטיפול רפואי אינו מנתק את הקשר הסיבתי הנדרש. ### 3. אבחנה מול החלטות אחרות (Distinction) אחד החידושים המעניינים בהחלטה הוא הדרך בה בית המשפט מאבחן את הבקשה הנוכחית מהמקרים שבהם בתי המשפט נוטים לדחות בקשות למינוי: * **הבחנה בין "חומר רפואי דל" ל"חוסר מוחלט":** בעוד שהמבקשת (חברת הביטוח) ניסתה להסתמך על מגמה של דחיית בקשות בגין חומר דל, בית המשפט קובע כי באותם מקרים (שבהם הבקשות נדחו), לא היו כלל ממצאים פתולוגיים. במקרה דנן, אף שהחומר רפואי נחשב "דל יחסית", קיימים במסמכים ממצאים מוחשיים (כגון "יישור לורדוזיס", "סקוליוזיס קלה", ו"הגבלה בטווח התנועה"), המצדיקים את התערבותו של מומחה רפואי להערכת המצב. ### 4. שיקול דעת במימון ביניים החלטת בית המשפט מחדדת את הכללים בנוגע להטלת שכר טרחת המומחה: * **הפרקטיקה הנוהגת:** ככלל, על חברת הביטוח לשאת במימון שכר הטרחה של המומחה הממונה. * **חריג העוני/חסרון כיס:** הטלת המימון על התובע נעשית בזהירות רבה, רק במקרים גבוליים שבהם המינוי אינו מבוסס דיו, וזאת כדי למנוע חסימת גישת התובע לערכאות בשל חסרון כיס. * **חופש פעולה לערכאה הדיונית:** ערכאת הערעור מדגישה כי היא אינה נוטה להתערב בהחלטות ביניים בענייני הוצאות ושכר טרחת מומחה, המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית ששמעה את הצדדים. ### סיכום ההחלטה מאששת את הגישה המרחיבה במינוי מומחים בתביעות הפלת"ד. היא מבהירה כי גם במקרים של רצף טיפולי חסר או תיעוד רפואי מינימלי, אם קיימת אינדיקציה כלשהי (אפילו ראשונית) לקיומה של פתולוגיה או הגבלה רפואית, יגברו האינטרסים של בירור האמת הרפואית והנגשת הצדק לנפגע על פני הטיעונים הדיוניים של חברות הביטוח.

חקיקה מקושרת

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

רע"א 93534-06-26 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ. פלונית, מחוזי (10.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית