ת"פ 28433-02-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא פסק הדין:** גזר דין בעניין עבירת מס לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), במסגרתו הגיעו הצדדים להסדר טיעון. **הרקע העובדתי:** הנאשם 1, אבי (ברטו) דנטה, היה בעליה ומנהלה הפעיל של הנאשמת 2, צ. דור שיפוצים בע"מ, בתקופה שבין אפריל 2019 לנובמבר 2020. במהלך תקופה זו, הנאשם 1, באמצעות החברה, הוציא 8 חשבוניות מס בסך כולל של 189,575 ₪, ולא דיווח לרשויות המס ולא שילם את המס הגלום בחשבוניות אלו. **העבירה בה הורשעו הנאשמים:** מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ. **הסדר הטיעון:** הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע, יוסרו המחדלים באופן מלא, והצדדים יטענו לעונש באופן פתוח. **ההליך השיפוטי וקביעת מתחם העונש ההולם:** 1. **המסגרת הנורמטיבית - תיקון 113 לחוק העונשין:** השופטת מציגה את המנגנון התלת-שלבי לקביעת עונש לפי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977: * **שלב א':** קביעת מספר האירועים ובהתאם לכך מספר מתחמי הענישה. בענייננו, נקבע כי מדובר באירוע אחד מתמשך. * **שלב ב':** קביעת מתחם העונש ההולם, בהתבסס על עקרון ההלימה בין חומרת המעשה, נסיבותיו ומידת האשמה, לבין סוג העונש ומידתו. פרמטרים לבחינה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה. * **שלב ג':** גזירת העונש בתוך המתחם, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (לרבות מצבו האישי והרפואי של הנאשם), וכן שיקולי הרתעה. 2. **ניתוח פרמטרים לקביעת מתחם העונש ההולם:** * **הערכים החברתיים שנפגעו:** קופת הציבור, עקרון השוויון בנטל המס, חשיבות מנגנון הדיווח לרשויות המס, ואמון הציבור בשלטון החוק. * **הבחנה בין סעיפי סעיף 117(א) לחוק מע"מ:** השופטת מדגישה כי העבירה הנדונה (117(א)(3)) אינה דורשת יסוד נפשי מחמיר של "כוונה להתחמק ממס" (כמו בעבירות לפי סעיף 117(ב)), אלא יסוד נפשי של "מודעות". מדובר במגוון רחב של עבירות תחת סעיף זה, הכוללות גם אי-דיווח במועד (117(א)(6)) או אי-התייצבות לחקירה (117(א)(2)). * **נסיבות ביצוע העבירות:** * **סכום המס שנגרע:** 189,575 ₪. * **משך התקופה:** כשנה וחצי. * **הסרת המחדל:** הנאשם פעל להסרת המחדל במלואו כבר בתחילת ההליך. * **השפעת הסרת המחדל על מתחם העונש:** השופטת קובעת כי הסרת המחדל משפיעה הן על קביעת מתחם העונש ההולם והן על גזירת העונש בתוך המתחם. היא מציינת כי בעבירות מס, הסרת המחדל מהווה "נסיבה מהותית", כפי שנקבע בפסיקה (עניין קשמש), שכן היא מפחיתה משמעותית את הנזק שנגרם. גם אם עיקר משקלו של פרמטר זה הוא בגזירת העונש, יש לתת לו משקל מסוים בקביעת הפגיעה בערכים המוגנים, שכן אין דינו של נאשם שהסיר מחדליו כדינו של מי שלא הסירם. בנוסף, היא מציינת כי במקרים של עבירות לפי סעיף 117(א)(3) בהן הוסר המחדל, יש נטייה לסיום בהליך כופר, מה שיכול להשליך על קביעת המתחם. * **מדיניות הענישה הנוהגת:** * **מחסור בפסיקה ספציפית:** השופטת מציינת כי גזרי דין המתייחסים לעבירה לפי סעיף 117(א)(3) בלבד הם מועטים, ולכן ניתן ללמוד גם מפסיקה הנוגעת לעבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, שכן שתיהן כוללות אותו יסוד נפשי (מודעות) ואותה ענישה מירבית (שנת מאסר אחת). * **מתחמי ענישה לדוגמה:** השופטת סוקרת שמונה פסקי דין קודמים (עניין פיבר, עניין ביטון, באבו, מאור, י.ד.כ סלון המרכז, אלכסנדר מרנוביץ, אבני, אומנות הידיים, זילברמן) המייצגים מגוון עבירות לפי סעיפים 117(א)(3) ו-117(א)(6) לחוק מע"מ, תוך התייחסות לגובה המס, היקף המחדל שהוסר, והעונשים שנגזרו (מאסר על תנאי, מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות, קנסות, התחייבויות). * **קביעת מתחם עונש כללי:** לאור הסקירה, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין מספר בודד של חודשי מאסר בפועל, שיכול שירצו בעבודות שירות, בנוסף למאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. * **מתחם הקנס:** בהתחשב בחומרת העבירות, סכום המס, יכולתם הכלכלית של הנאשמים והסרת המחדלים, נקבע מתחם קנס הנע בין 18,000-9,000 ₪. 3. **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (גזירת העונש בתוך המתחם):** * **משקל לקולא:** * הודאה בהזדמנות הראשונה וחיסכון בזמן שיפוטי. * חלוף הזמן מביצוע העבירות. * מצבם האישי והרפואי של הנאשם ובני משפחתו. * **הסרת המחדל במלואה:** ניתן משקל משמעותי, ונחשב כהבעת נטילת אחריות וחרטה כנה. * **מיקום הנאשם בתוך המתחם:** בהתחשב בכל אלה, נקבע כי הנאשם 1 ימוקם בתחתית מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר, וקרוב לתחתית המתחם בכל הנוגע לרכיב הקנס. **העונש שנגזר:** * **נאשם 1 (אבי דנטה):** * **מאסר:** 10 חודשים, על תנאי למשך שנתיים, שלא ירוצה אלא אם יעבור עבירה לפי חוק מע"מ. * **קנס:** 10,000 ₪ (או חודש מאסר תמורתו), משולם ב-10 תשלומים חודשיים. * **התחייבות:** 15,000 ₪, לשנתיים, להימנע מביצוע עבירה דומה. * **נאשמת 2 (צ. דור שיפוצים בע"מ):** * **קנס:** 10,000 ₪, משולם ב-10 תשלומים חודשיים. **הערות משפטיות וחידושים:** 1. **המשקל הניתן להסרת מחדלים בעבירות מס:** פסק הדין מדגיש באופן מובהק את המשקל המשמעותי שבית המשפט מייחס להסרת מחדלים בעבירות מס. השופטת לא רק מצהירה כי זהו גורם שיש לשקול, אלא קובעת במפורש כי הוא משפיע הן על קביעת מתחם העונש ההולם (בכל הנוגע לפגיעה בערכים המוגנים) והן על גזירת העונש בתוך המתחם. היא אף משווה זאת ל"נטילת אחריות והבעת חרטה כנה". זהו הדגש המשמעותי ביותר בטיעונים ובפסיקת בית המשפט. 2. **קביעת מתחם עונש לעבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ:** למרות מיעוט הפסיקה הספציפית לעבירה זו, בית המשפט מצליח, תוך הסתמכות על פסיקה דומה (בעיקר סעיף 117(א)(6)), לבנות מתחם עונש הולם, המלמד על מדיניות ענישה ספציפית. 3. **הבחנה בין סעיפים 117(א)(3) ו-117(א)(6):** השופטת מבהירה את ההבדל ביסוד הנפשי הנדרש (מודעות לעומת כוונה להתחמק ממס) ואת העובדה ששתי העבירות כוללות אותה ענישה מירבית. זהו ניסיון להבהיר את ההבחנות המשפטיות הללו. 4. **השפעת הסרת מחדלים על דיון הכופר:** בית המשפט מציין כאסמכתא למשקל הסרת המחדלים את העובדה שבמקרים דומים של עבירות לפי סעיף 117(א)(3) עם הסרת מחדל, התיקים מסתיימים לעיתים קרובות בהליך כופר. זוהי אינדיקציה נוספת לכך שהסרת המחדל נתפסת כגורם משמעותי בהליך המשפטי. 5. **מודל "הלימה" מבוסס תיקון 113:** פסק הדין מדגים יישום קפדני של מנגנון תלת-השלבי של תיקון 113 לחוק העונשין, החל מקביעת המתחם ועד לגזירת העונש הסופי, תוך שקלול כל הפרמטרים הרלוונטיים. **סיכום:** פסק הדין מעניק משקל רב להסרת מחדלים בעבירות מס, ורואה בכך גורם מהותי המשפיע על העונש. הוא מציג את הליך קביעת מתחם העונש ההולם באופן שיטתי, תוך התמודדות עם מחסור בפסיקה ספציפית, ומדגים את יישום עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין. העונש שנגזר, בעיקר לנאשם 1, משקף את מיקומו בתחתית המתחם, הודות לשקלול המשמעותי של הסרת המחדל, הודאתו, ונסיבותיו האישיות.