ע"א 595/69
פסק-דין עליון
תקציר
בתיק משפטי מורכב, דן בית המשפט העליון בערעור של אישה המבקשת להכיר בזכותה למחצית הבית הרשום על שם בעלה לפני נישואיהם. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את תביעתה וקבע כי החלקה ושלד הבית נרכשו על ידי הבעל לפני הנישואין וכי תרומתה הכספית נחשבת להלוואה. בית המשפט העליון דן בשאלה האם נכסים שנרכשו לפני הנישואין יכולים להיחשב לרכוש משותף, והדגיש כי החלטות כאלה תלויות בכוונה המשותפת של שני בני הזוג. במקרים של נישואין בגיל מתקדם, במיוחד עם התחייבויות קודמות לילדים מנישואים קודמים, חזקת הכוונה המשותפת חלשה יותר. בית המשפט ציין היעדר ראיות ברורות התומכות בטענת האישה לבעלות משותפת בשל תרומתה למטלות הבית וניהול המרפאה. דעת הרוב אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, בנימוק שאין די ראיות לסטות מהרישום המסורתי של זכויות קניין. דעת המיעוט של השופט ברנסון צידדה בהכרה בחזקת הבעלות המשותפת בנישואין ארוכים, במיוחד כאשר הנכסים משרתים את חיי היומיום המשפחתיים. לגבי עסקאות צד שלישי, ההחלטה הדגישה את זכויותיהם של צדדים שלישיים הפועלים בתום לב על בסיס בעלות רשומה. הערעור נדחה בסופו של דבר, והעלה קריאות לבהירות חקיקתית בזכויות הקניין בין בני זוג כדי למנוע חוסר ודאות ולהבטיח צדק.
חקיקה מקושרת
ע"א 595/69 מרים אפטה נ' אשר אפטה, עליון (6.4.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.