ת"א 5156-03-11

תקציר

פסק דין זה דן בזכויותיהם של רפתנים במושב, אשר שיווקו את תוצרתם באמצעות תנובה, לתמורה ממכירת מניות תנובה. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי החלטת האסיפה הכללית של התאחדות המושבים לחלק את התמורה ממכירת המניות באופן שווה בין החברים התקבלה ללא סמכות, שכן המניות הן רכושם של הרפתנים ולא של האגודה. תביעתה של אחת התובעות, שלא הייתה יצרנית חלב מתחרה, נדחתה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את חלקם האישי ביחידות ההשתתפות, שהוקצו לפי המפתח היחסי, למעט בעשור האחרון (1982-1992). לתקופה זו קבע בית המשפט את זכויות התובעים על סמך הנתונים הקיימים והורה לעמותה לשלם להם סכומים ספציפיים, בנוסף לסכומים שכבר קיבלו. השופטת לא פסקה לאף צד הוצאות משפט, בהתחשב בתוצאות המשוקללות ביניהם.