בג"צ 2699/11

תקציר

ניתוח זה עוסק בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בישראל (להלן: העותרת) בנוגע להליך המינוי לנציב שירות המדינה. העותרת טענה לחובת הקמת ועדת איתור לתפקיד זה, בטענה כי ההסתמכות על ועדת המינויים בלבד אינה מספיקה ואינה סבירה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה. **מסגרת משפטית ונורמות פרוצדורליות:** * **חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (חוק המינויים):** חוק זה קובע באופן כללי כי מינויים בשירות המדינה ייעשו בהליך של מכרז פומבי (סעיף 19). * **פטור לנציב שירות המדינה:** באופן קריטי, סעיף 6 לחוק המינויים פוטר במפורש את מינוי נציב שירות המדינה מחובת המכרז, ומאפשר לממשלה למנות ישירות, בהודעה שתפורסם ברשומות. החוק אינו מטיל הגבלות פרוצדורליות נוספות על מינוי זה. **התפתחות נוהלי מינוי:** * **תקדים לוועדות איתור:** למרות המסגרת החוקית, הממשלה הכפיפה בפועל מרצונה מינויים לתפקיד נציב שירות המדינה לבחינה מדוקדקת של ועדות מיוחדות בשנים 1993 ו-1996. ועדות אלה בחנו את כישוריהם והתאמתם של המועמדים. * **החלטה 345 משנת 1999:** החלטה זו קבעה מסגרת כללית למינוי משרות פטורות ממכרז. הוא הבחין בין תפקידים הכפופים ל"ועדת מינויים" לבין אלה הדורשים "ועדת איתור". * **ועדת איתור:** מזהה ובוחנת באופן יזום מועמדים, ומציגה רשימה קצרה לשר הרלוונטי. * **ועדת מינויים:** בוחנת מועמד שכבר הוצע על ידי השר הממליץ, מעריכה את כישוריו והתאמתו הכללית. * **הצבת נציב שירות המדינה לפי החלטה 345:** תפקיד נציב שירות המדינה נכלל בסעיף 2(א)(3) להחלטה 345, ובכך הכפיף את מינויו לבחינת ועדת המינויים, כאמור בסעיף 3 לאותה החלטה. יושב ראש ועדה זו, בעת מינוי הנציב, הוא אדם שאינו הנציב עצמו. **טענות העותר ודחיית בית המשפט:** 1. **בניגוד לתפקידים מקצועיים בכירים:** * **טענת העותרת:** העותרת טענה כי סירובה של הממשלה להקים ועדת איתור לנציב שירות המדינה אינו סביר משום שהיא חורגת מהנוהג של מינוי תפקידים מקצועיים בכירים אחרים באמצעות ועדות איתור, הנתפסות כיעילות יותר בהבטחת מריטוקרטיה ובנטרול השפעה פוליטית. הם הציבו את תפקיד הנציב כמקצועי ועצמאי, הדורש שיטת מינוי מקצועית ועצמאית דומה. * **דחיית בית המשפט:** בית המשפט לא מצא כל בסיס לטענה זו. הארגון הכיר בכך שתפקידים רבים משתמשים במכרזים או בוועדות איתור, אך ציין כי תפקידים בכירים רבים אחרים, כמו הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה, מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. תפקידים אלה, כמו נציב שירות המדינה, כפופים לבחינה של "ועדה מייעצת למינויים לתפקידים בכירים" (בדומה לוועדת המינויים), כאשר לאחרונה יש לעיתים היקף בחינה רחב יותר (כישורים והתאמה כללית לעומת יושרה בלבד). בית המשפט גם השווה את תהליך המינוי של מנכ"לים ובכירים אחרים במשרד האוצר, שאף הם מוסדרים בהחלטה 345 ואינם כוללים ועדת מכרזים או איתור אלא ועדת מינויים. בית המשפט הגיע למסקנה כי תפקידו של נציב שירות המדינה אינו חשוב או מקצועי יותר באופן מובהק מתפקידים אחרים, ולכן שיטת המינוי אינה בלתי סבירה בהשוואה. 2. **עקרונות של שוויון, שקיפות ואמון הציבור:** * **טענת העותרת:** העותרת טענה כי שוויון, שקיפות ואמון הציבור מחייבים שימוש בוועדת איתור לנציב שירות המדינה, מה שהופך אותה למעשה לחובה מנהלית. * **דחיית בית המשפט:** בית המשפט דחה טענה זו בהפניה להחלטה 345, המבחינה במפורש בין תפקידים הדורשים ועדת איתור לבין תפקידים הכפופים לוועדת מינויים. תפקידו של נציב שירות המדינה נופל תחת האחרון. בית המשפט קבע כי הממשלה עשתה הבחנה זו בכוונה. גם אם ועדת איתור הייתה עדיפה, בית המשפט מצא כי מינוי באמצעות ועדת מינויים, הבודקת את הכשירות וההתאמה להבטחת שיקולים ענייניים ולא פוליטיים, אינו חורג ממתחם הסבירות. בית המשפט ראה את תפקידה של ועדת המינויים כמספיק כדי להבטיח תהליך המבוסס על כישורים. **טענה נלווית בדבר מעורבות משרד ראש הממשלה:** * **טענת העותרת:** העותרת ערערה על מעורבות משרד ראש הממשלה, ובמיוחד המנכ"ל, בהליך המינוי, בטענה לניגוד עניינים שכן גופים אלה כפופים לממונה בענייני העסקה ומשמעת מסוימים. * **דחיית בית המשפט:** בית המשפט דחה טענה זו על סמך הבהרה של בא כוח המדינה. הוסבר כי ראש הממשלה הציע את המועמד, שהתאמתו נבחנה באופן עצמאי על ידי ועדת המינויים, שבעצמה לא הורכבה מעובדי מדינה. הסבר זה נטרל את החשש של העותרת לניגוד עניינים. **מסקנה:** בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת המינויים, ללא הקמת ועדת איתור, היא במתחם הסבירות. המסגרת החוקית, החלטות הממשלה והפרקטיקות שנקבעו למינויים בכירים אחרים לא חייבו ועדת איתור לתפקיד ספציפי זה. בית המשפט הדגיש כי ועדת המינויים מספקת הגנה מספקת מפני מינויים שרירותיים או פוליטיים גרידא. התאמתו של המועמד הספציפי לא טופלה, מכיוון שהיא הייתה מחוץ לתחום האתגר המשפטי.