ע"א 35892-09-16

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. התיק מוחזר לבית משפט קמא לדיון נוסף לקביעת סכום החוב שעל המערערת לשלם למשיב. בית משפט קמא נמנע מלדון בשאלות שקדנותו וסבירותם של הליכי הגבייה המנהלית שנקטה העירייה נגד המערערת, הנדרשת כדי לקבוע אם הליכים אלה עצרו את תקופת ההתיישנות. יש לקבוע זאת על סמך ראיות וטיעונים שהוצגו, דבר שלא נעשה במקרה זה. החלטת הביניים ניתנה בטרם עת, לפני שמיעת הראיות, ולא נבחנה מחדש למרות מידע חדש שעלה בהמשך ההליך. כמו כן, אין פסיקה ברורה האם הליכי גבייה מנהליים המתנהלים בשקידה ראויה יכולים לעצור את תקופת ההתיישנות ולאפשר לעירייה להגיש תביעה אזרחית לאחר מכן. בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים חלוקים בסוגיה זו, ואין פסיקה של בית המשפט העליון בנושא. באופן אידיאלי, יהיה פרק זמן להליכי גבייה מנהליים שימנע מהעירייה לנהל אותם לתקופה בלתי מוגבלת, דבר שיהיה בלתי סביר ויפגע בנישום. לפיכך, גם אם ננקטו הליכי גבייה, אין בהם כדי לעצור את תקופת ההתיישנות לתקופה בלתי מוגבלת, ויש לבחון את העניין מחדש על ידי בית משפט קמא.