ע"פ 7020/17
פסק-דין עליון
תקציר
המערער בתיק זה ערער על הרשעתו ברצח אשתו, בטענה שהיה שיכור מכדי לגבש את הכוונה הנדרשת לרצח. בית המשפט קבע כי טענתו בדבר שכרות אינה מהימנה וכי למעשה הוא לא היה שיכור בעת האירוע. גם אם יקבל בית המשפט כי המערער צרך אלכוהול בסמוך למועד הדקירה, הרי שהראיות הראו כי הבין את השלכות מעשיו. מעשיו של המערער – דקירה פעמיים בצווארה של אשתו – העידו על כוונתו להרוג אותה. טענה זו נתמכה בדבריו של המערער עצמו במהלך חקירתו במשטרה, אשר בית המשפט מצא בהם הודאה באשמה. בנוסף, הראיות שהוצגו לא תמכו בטענת המערער כי לא היה מודע לפרטי העבירה בשל שכרות. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של המערער היו מכוונים וכי יש להטיל עליו אחריות פלילית לרצח. השופט י' עמית והשופט י' הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור, והפכו אותו לפסק דין פה אחד.
חקיקה מקושרת
ע"פ 7020/17 א.מ נ' מדינת ישראל, עליון (26.11.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.