ע"א 2910/14

תקציר

מדובר בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שלא מצא רשלנות מצד רופא חירום שטיפל בחולה צעיר, ב.ד., בחדר המיון ב-16 בדצמבר 2005. ב.ד., שאובחן עם קוליטיס כיבית בגיל חמש עשרה, הגיע למיון כשהוא מתלונן על כאבים אנאליים אך ללא חום. הרופא אבחן טחורים טרומבוטיים ושחרר אותו לאחר הטיפול. למחרת חלה החמרה דרמטית במצבו של ב.ד. שהובילה להלם ספטי, ניתוח להסרת חלק מהמעי הגס, נזק לכליות וקטיעת בהונות. בערעור נטען כי הרופא התרשל בכך שלא חשד בהתלקחות קוליטיס כיבית ולא ביצע בדיקות נוספות ולא אשפז את ב.ד. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא את התנהלותו של הרופא סבירה בנסיבות העניין, ולא ציין ראיות לתסמינים נלווים שיצביעו על התלקחות. בנוסף, החום ולחץ הדם החריג שנרשמו לא נחשבו סימנים ברורים להחמרת המצב. בית המשפט הכיר בליקויים קלים בחקירת הרופא את ההיסטוריה הרפואית של ב.ד. ואת תגובתו לחום המדווח, אך אלה לא נתפסו כגורמים שתרמו סיבתית לתוצאה. הערעור נדחה בשל היעדר קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין ההידרדרות הקשה במצבו של ב.ד. בית המשפט ציין כי נראה כי האירוע המצער היה בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה, וכל טעות שזוהתה לא היוותה הפרה שהשפיעה על התוצאה הסופית.