דב"ע נא/210 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בעניין פיטורי עובד רשות מקומית. המערער פוטר מעבודתו במועצה מקומית והגיש תביעה לבית הדין לעבודה נגד פיטוריו. בעוד טענה זו נמשכת, הזמינה המועצה את המערער להשתתף בישיבה לאישור פיטוריו. עם זאת, המערער לא נכח בפגישה זו. בית הדין לעבודה קבע כי פיטורי המערער תקפים, שכן המועצה ניסתה לתקן פגם פרוצדורלי בהליך הפיטורים על ידי הצעת שימוע, אך המערערת דחתה הזדמנות זו. בערעור נטען כי ההזמנה לפגישה נעדרה תום לב וכי לא נמסר למערער על עילות פיטוריו. עם זאת, השופטים דחו את הערעור, והסכימו עם בית הדין לעבודה כי המערערת החמיצה הזדמנות לקיים את הליך הצדק הטבעי וכי למועצה הזכות לתקן פגמים בהליך הפיטורים. השופטים הדגישו את חובת תום הלב ההדדית ביחסי העבודה וציינו כי סירובו של המערער להגיע לפגישה פגע למעשה בזכותו שלו לשימוע. פסק הדין אישר מחדש את העיקרון לפיו ליקויים מנהליים בהליכי פיטורים ניתנים לתיקון, ועובד אינו צריך ליהנות מטעויות ניהוליות. עוד ציינו השופטים, כי טענתו של המערער כי לא ידע על מה להשיב אינה ראויה, שכן הוא יכול היה להשמיע את התנגדותו המקדמית בישיבה. מקרה זה קובע כי על העובדים לנצל הזדמנויות לטפל בהליכי פיטורים וכי מעסיקים ברשויות המקומיות יכולים לתקן טעויות פרוצדורליות, כל עוד מתקיימים כללי הצדק הטבעי.