ע"פ 4819/22

תקציר

עניינה של הפרשה בערעור המדינה על הקלת העונש שנגזר על המשיב, שהורשע בהצתה במסגרת הסדר טיעון, שנבעה מאירוע בו הצית את הדירה שחלק בעבר עם גרושתו, מה שהוביל לנזק משמעותי לרכוש. המדינה טענה כי העונש המקורי של 25 חודשי מאסר אינו עולה בקנה אחד עם נורמות הענישה המקובלות בעבירות הצתה, במיוחד נוכח עברו הפלילי העשיר של המשיב ואופיו החמור של האירוע. ההצתה התרחשה לאחר גירושין שנויים במחלוקת, שבמהלכם רכשה גרושתו בעלות מלאה על דירתם המשותפת. המשיב, לאחר שנכנס שלא כדין לדירה, הצית את חדר השינה של גרושתו, גרם לנזק רב וסיכן את הדיירים, לרבות את בנו. חרף ההכרה בגילו של המשיב (64) ובבעיות בריאותיות שעלולות לסבך את מאסרו, קבע השופט א' שטיין כי העונש הראשוני אינו הולם בהתחשב בחומרת העבירה ובמקרים דומים, בהם עונשים של 42 חודשי מאסר לפחות נמצאו מתאימים לעבירות דומות. עם זאת, בהתחשב בגילו של המשיב, מצבו הבריאותי והעקרונות המשפטיים הקיימים המורים שלא לבצע התאמות קשות מדי בערעור, החליט בית המשפט להתאים את העונש המקורי ל-30 חודשים. ההחלטה משקפת פשרה, תוך הכרה בחומרת העבירה תוך התחשבות בנסיבותיו המקלות של המשיב, כאשר השופטים א' ברון ור' רונן מסכימים עם ההחלטה. פסק הדין ניתן תוך הפגנת איזון בין עמידה באמות מידה משפטיות בעבירות חמורות לבין רגישות לנסיבות הפרטניות.