ע"פ 884/80

תקציר

החלטת בית המשפט העליון התייחסה לעניינו של בכיר בבנק ישראל שהואשם במרמה והפרת אמונים בגין רכישת אג"ח שיועדו בתחילה למוסדות פיננסיים ספציפיים, כמו קרנות השתלמות וקופות גמל, אך לא הוגבלו על פי חוק למכירה פומבית. הפקיד רכש את האג"ח הללו עבור בני המשפחה, תוך ניצול הפער בין המדיניות לחוק. המשפט הראשוני זיכה אותו, בטענה שהאג"ח זמינות לציבור באופן חוקי. עם זאת, בית המשפט העליון בחן מחדש וציין כי הפרת אמונים כרוכה בכך שעובד ציבור פועל בניגוד למדיניות שהוקצתה לו, תוך פגיעה באמון הציבור. נטען כי היה על הפקיד לדבוק במדיניות הפנימית המגבילה את מכירת האג"ח למוסדיים ייעודיים. הערעור הכיר ברכישה כהפרת אמונים משום שהיא הפרה את המדיניות שהפקיד היה אחראי לה, גם אם החוק לא הגביל רשמית את המכירות. בהדגישו התנהלות תקינה בשירות הציבורי, הדגיש בית המשפט את הצורך של עובדי הציבור למלא את תפקידם נאמנה, תוך הבטחת אמון הציבור. למרות שהמדיניות לא עוגנה בחוק, הכוונה הופרה ופגעה באמון הציבור. בסופו של דבר, בית המשפט ביטל את הזיכוי, והרשיע את הבכיר תוך התחשבות בהליכים הממושכים ובנסיבותיו האישיות, כולל התקף לב שעבר לאחרונה. בית המשפט הטיל קנס כספי של 10,000 שקל במקום מאסר, מתוך הכרה בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ובמצוקתו של הפקיד לאחר מכן.