ע"א 186/77

תקציר

נסוב סביב מחלוקת על הסכם שהופר בין המערערים לבין המשיבים וכלל השקעה של 250,000 ל"י בחברה של המערערת. המשיבים טענו כי חרף מילוי התחייבויות ההשקעה שלהם, המערערים לא כיבדו את תנאי ההסכם, כגון הענקת שליטה ומניות בחברה, והפרו סעיפים שונים הקשורים לתקנות החברה ולשימוש בנכסים. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק תחילה נגד המערערים, וחייב אותם להשיב את הסכום שהושקע. המערערים טענו כי אין הם חבים, וטענו כי בשל החלטה מיוחדת של החברה, הם אינם יכולים להקצות מניות ללא ערבות נוספת. הם גם הכחישו שקיבלו מהמשיבים את מלוא סכום ההשקעה. בית המשפט מצא כי הגנות אלה אינן מספקות, וציין את הימנעותם של המערערים מלפרט את הסכומים שהתקבלו ואת היעדר ההודעה בדבר ביטול החוזה. שופטי הערעור סברו כי בעוד שחובת ההשבה היא בדרך כלל חובה חוקית ולא חוזית מכוח הפרת חוזה, בהקשר זה די ביחסים החוזיים כדי להטיל אחריות משותפת ומספר על המערערים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, מה שחיזק את חובת המערערים להשיב למשיבים, ופסק הוצאות נוספות בסך 5,000 ל"י לכיסוי הוצאות.