בש"פ 1610/01

תקציר

גזר הדין המדובר עוסק בעבריין צעיר ללא עבר פלילי החשוד בביצוע הצתה במסגרת סכסוך חמולתי אלים בכפר כנא. המדינה ביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אך בית המשפט המחוזי בנצרת דחה בקשה זו והורה על שחרורו בתנאים מסוימים. המדינה ערערה על החלטה זו. הראיות שהציגה התביעה כוללות את עדותה של עדת ראייה, טלאא חרוש, שראתה את המשיב ואחרים מפרקים בלוני גז, פורצים לבית ומציתים אותו באמצעות בלוני תבערה. גרסה זו נתמכת בעדויותיהם של כבאי שהגיב לשריפה וחוקר שריפות שהגיע למקום. דיווחיהם מאששים את הצהרתו של טלאא בנוגע למועד ואופי השריפה. עם זאת, ישנם כמה חוסר עקביות ותמיהות בראיות, כלומר צילומים של נזקי שריפה מיום לפני האירוע, המעלים שאלות לגבי ציר הזמן של האירועים. ההגנה טענה כי למשיב היה אליבי והוא היה בבית האבלים כל היום ביום ההצתה. אך המשיב לא הצליח למסור פרטים ספציפיים על מי שנכח בבית האבלים, ובכך ערער את טענת האליבי שלו. השופט, לאחר ששקל את מכלול הראיות, הגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של המשיב עד תום המשפט. החלטה זו התבססה על הפוטנציאל המפליל של הראיות, אשר למרות חוסר עקביות מסוים, ניתן היה לצפות באופן סביר כי יבסס את אשמתו של המשיב מעבר לספק סביר בסופו של ההליך המשפטי. יתר על כן, השופט הצדיק את המעצר בנימוק של ביטחון הציבור והסכנה המתמשכת הנשקפת מהסכסוך האלים בין החמולות. נוכח אופי העבירה והסיכון להסלמה באלימות, השופט מצא לנכון לעצור את המשיב כדי להבטיח הגנה על חיי הציבור ורכושו. לפיכך, הערעור התקבל, והמשיב יישאר במעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים.