עב"ל 49885-12-11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. המערער טען כי הליך ההיוון האחרון של קצבת הנכות שלו מעבודה אינו תקין, אך השופטים סירבו להתערב בקביעה העובדתית של בית הדין האזורי. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערערת בדבר זיוף ושיקולי המוסד לביטוח לאומי באישור ההיוון. כן נדחתה הטענה כי נשללה מהמערער הזכות לקבל קצבת נכות גבוהה יותר בשל החמרה במצבו הרפואי, וקבעה כי נכותו לא נבעה מהפגיעה בעבודה. זאת ועוד, בית הדין קבע כי המערער אינו זכאי לקצבת נכות כללית משום שהסכום שהוא מקבל בגין הפגיעה בעבודה גבוה מקצבת הנכות הכללית שהוא תובע. השופטים הסכימו עם פרשנות המוסד לביטוח לאומי לחוק, הקובעת כי ההוראה המאפשרת למקבלי קצבת נכות לקבל הן קצבת נכות והן גמלה נוספת אינה חלה במקרה זה. השופטים הכירו בכך שפסק הדין הנוכחי עלול להקשות על המערער בהתחשב במצבו הבריאותי והכלכלי, אך הדגישו כי אין בסיס משפטי לפסוק לטובתו. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו, ועל סמך הוראות החוק הקיימות.