ב"ל 31515-10-19

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לטענתה של סייעת כי מחלת הריאות שלה נגרמה כתוצאה מחשיפתה לחומרים מסוכנים בעבודה. התובעת עבדה כסייעת שיניים למעלה מ-27 שנים והגישה תביעה לנתבע, המוסד לביטוח לאומי, לדמי פגיעה והודעה מוקדמת על פגיעה בעבודה. הנתבע דחה את התביעה, מה שהוביל את התובע לערער. בית המשפט שקל ראיות נרחבות, לרבות עדויות התובעת ומעסיקה, וכן מסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים. בית המשפט הכיר בחשיפת התובע לחומרים רעילים על בסיס יומיומי, אך מצא כי היקף החשיפה אינו ברור דיו. כמו כן, לא ניתן היה להסיק כי התובע עבר תאונת עבודה בה היה מעורב מטופל עם חיידק ספציפי. עם זאת, בית המשפט החליט כי יש למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין חשיפתה של התובעת לחומרים אלה לבין מחלתה, שכן לא עלה בידו להכריע בעניין זה. בית המשפט הדגיש כי התובעת ביססה תשתית עובדתית לתביעתה על פי תיאוריית המיקרוטראומה וכי רשימת מחלות המקצוע כללה חלק מהחומרים אליהם נחשפה. בסופו של דבר, ההחלטה על מינוי מומחה רפואי הייתה אמורה להישלח לשני הצדדים, ובית המשפט הדגיש כי היא תינתן בהיעדרו של מי מהצדדים.