עת"מ 37201-06-10

תקציר

החברה להגנת הטבע והוועדה המקומית החרוצה הגישו עתירה נגד החלטת המועצה האזורית חוף השרון לאשר את סלילת כביש עוקף בני ציון, העובר באזור פולג. העותרים טוענים כי ההחלטה פגומה מיסודה משום שהיא יוצרת עובדות בשטח המעכבות תכנון עתידי באזור. עוד הם טוענים כי ההחלטה התקבלה לאחר דיון לקוי במועצה האזורית, שלא שקלה את כל ההיבטים הרלוונטיים, וכי ישנם פתרונות אחרים לבעיית התנועה העוברת במושב בני ציון שהם מידתיים יותר ומזיקים פחות לסביבה. המשיבים, הכוללים את המועצה האזורית, משרדי הממשלה השונים, רכבת ישראל ומושב בני ציון, טוענים כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה ללא סמכות, וכי ההחלטה על סלילת הכביש התקבלה כדין ומהווה פתרון מידתי לבעיית התנועה המסוכנת העוברת במושב. כמו כן, העתירה מהווה ניסיון לעקוף פסקי דין קודמים ומתעכבת משמעותית. בית המשפט מוצא כי העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות מכמה טעמים. ראשית, העתירה אינה מתייחסת לפגמים מינהליים כלשהם בהליך קבלת ההחלטות או בחוק הרשויות המקומיות; שנית, הכביש המתוכנן מבוסס על תכניות תקפות וההיתרים שניתנו לסלילתו תקינים מבחינה משפטית; שלישית, העתירה היא גרסה ממוחזרת של עתירות קודמות שהגישה החברה להגנת הטבע, שנדחו או בוטלו על ידי האגודה עצמה, והיא יוצרת שיהוי מיותר; רביעית, הטענות שהועלו אינן רלוונטיות להחלטת התקציב נשוא העתירה, ומתייחסות להחלטה על מתן היתר לסלילת הכביש, שאינה נבחנת; ולבסוף, ההחלטה על סלילת הכביש הייתה סבירה ומידתית, וחששותיהם הסביבתיים של העותרים אינם מבוססים. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי טענת העותרים כי יש לעכב את סלילת הכביש בשל תכנון עתידי נעדרת בסיס משפטי. החברה להגנת הטבע מחויבת לשלם לכל אחד מהזכאים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ₪ + מע"מ, והועדה המקומית החרוצה נדרשת לשלם לכל אחד מהזכאים 10,000 ₪ + מע"מ.