בג"צ 7487/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד החלטת הממשלה ליישם תוכנית המתמקדת בטיפול בבעיות הייחודיות של החברה הערבית בישראל. העתירה לא הצביעה על פגמים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה. ההחלטה נועדה לצמצם את הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, וגישתה המקומית, נומקה על ידי הצרכים הייחודיים של אזורים אלה. בית המשפט הדגיש את היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות מינהליות הנוגעות למדיניות חברתית-כלכלית, והעותר לא הביא ראיות לשיקולים בלתי רלוונטיים, מפלים או פסולים המשפיעים על החלטת הממשלה. יתר על כן, גם טענות העותרים בדבר אי-שוויון ויחס מפלה לא היו משכנעות. ההגדרה של "יישובי תוכנית" עם רוב לא יהודי התבססה על נתונים סבירים ואובייקטיביים, וההבחנה שנעשתה בין יישובים אלה לבין יישובים אחרים, כולל ערים מעורבות כמו לוד, הייתה מוצדקת. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים בנוגע להליך קבלת ההחלטות, לרבות הפגיעה הנטענת בזכות הטיעון, שכן אופיין של החלטות הממשלה פוטר אותם משמיעת כל צד שעלול להיות מושפע. העתירה נדחית, והעותר נושא בהוצאות עורכי הדין של המשיב, בסך 20,000 ₪.