רע"א 5267/09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הערעור על פרשנות סעיף 64ד(3) לחוק הפטנטים. בתחילה, המבקשת לא ראתה בהליך הארכת הפטנט בפני רשם הפטנטים השלכות ציבוריות מעבר לצדדים הקרובים, וטענה כי אין מדובר בעניין עקרוני. עם זאת, לאחר שהרשם פסק נגד ההארכה, טען המבקש כי התעוררה שאלה משפטית בנוגע לפרשנות זו. הבקשה נחשבה למופרכת, שכן תוקף הפטנט פג כבר ב-30 במאי 2009, והמבקשים עצמם ציינו כי לא ניתן לתקן לאחר פקיעת התוקף. למרות שהמבקש הציע כי המקרה עשוי להיות כרוך בשאלה משפטית חשובה, בית המשפט ראה בו סוגיה אקדמית המנותקת מההקשר העובדתי. היה גם בלבול בנוגע לטרמינולוגיה ספציפית ששימשה בהליך, במיוחד בנוגע להבדלים בין תערובת גזעית לתרכובת גזעית, מה שהעיב עוד יותר על המקרה. בית המשפט הדגיש כי התשתית העובדתית, ובפרט ההבחנה בין הציטלופרם ונגזרותיו, לא הוסכמה על שני הצדדים. לפיכך, קביעתו של הרשם, אשר מצא אישור קודם לאננטיומר S בתערובת רצמית, אושרה כממצא עובדתי. זה מיקם את הטיעון כעוסק יותר בניואנסים מדעיים מאשר בפרשנות משפטית. השיקולים הנוגעים לדין הזר ולנטל השכנוע לא שינו את התוצאה, שכן אלה נחשבו מיותרים בהתחשב בכך שהמקרה התפרש כדיון אקדמי ללא צורך משפטי קונקרטי. בית המשפט הורה למבקש לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין.