בש"פ 6697/19

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. המערער, יליד 1993, הואשם יחד עם נאשם נוסף בשלוש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה. האישומים נבעו מאירוע אלים בו תקפו המערערים שלושה מתלוננים באמצעות בקבוקי בירה שבורים וגרמו להם לחבלות קשות. נוכח המסוכנות הנשקפת מהמערערים, הורה בית משפט קמא על מעצרם עד להחלטה אחרת. למערער עבר של בעיות נפשיות והתמכרות לאלכוהול והוא הוערך על ידי שירות המבחן כבעל סיכון בינוני. בתחילה נטה בית משפט קמא לשחרר את המערער למסגרת טיפולית, אך בהמשך קבע כי עניינו אינו עומד בתנאים לחלופה זו שנקבעו בפרשת סוויסה. המערער טען, כי עניינו מצדיק חריגה מהכלל לפיו יש לבחון טיפול ושיקום בשלב גזר הדין, תוך הדגשת נכונותו לעבור טיפול. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והסכים כי עניינו של המערער אינו עומד בתנאים לחלופה טיפולית בשלב זה. חומרת העבירה, הסיכון הבינוני של המערער לעבירה חוזרת, והסתייגות המדינה מהמסגרת הטיפולית המוצעת, כל אלה תמכו בהמשך המעצר. בית המשפט העליון הכיר בנסיבותיו האישיות של המערער ובמאמצים שעשה בית המשפט המחוזי לבחון חלופות, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי ההחלטה לעצור את המערער הייתה מוצדקת. הערעור נדחה, הגם שצוינה האפשרות לעיון חוזר של בית משפט קמא, אם יתעורר מידע חדש ומספק על איכות הפיקוח של הקהילה הטיפולית.