בש"פ 4251/09

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה, כאשר בית המשפט מצא בסיס מספיק למעורבותו של המערער בעסקת סמים. המערער טען כי הכסף שהועבר לשמעון באמצעות נהג מונית היה הלוואה שאינה קשורה לעסקת הסמים, אך גרסה זו סותרת את הצהרתו הראשונית של שמעון, ממנה עולה כי הכסף היה לסמים. אף שהצהרותיו המאוחרות של שמעון לא היו עקביות, בסופו של דבר הן סיבכו את המערערת בעסקה. הן טענות המערער והן טענות שמעון כי הכסף הוא הלוואה ניתנו באותו יום, כאשר שמעון הודה כי הזכיר את ההלוואה רק לאחר שנודע לו כי בכוונת המערער להעיד עדות דומה. בהתחשב בראיות אלה ובראיות נוספות, החליט בית המשפט המחוזי בצדק כי קיימות די ראיות המצדיקות את מעצרו של המערער עד לתום ההליך המשפטי. בית המשפט הדגיש כי סעיפי האישום של המערער הקשורים לסמים מצדיקים מעצר סטטוטורי וכי חלופות מעצר שמורות למקרים חריגים, אשר לא חלו כאן נוכח עברו הפלילי העשיר של המערער והמשך המאסר על תנאי. החלופות שהוצעו על ידי המערער, לרבות מעצר בית תחת פיקוח, לא נמצאו מספיקות כדי למנוע את הסבירות לעבירה חוזרת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין חלופת מעצר תקפה, דחה את הערעור והורה על הותרת המערער במעצר עד לסיום משפטו.