רע"א 6025/05

תקציר

במקרה של Merck & Co. Inc. ו-Merck, Sharp & Dohme (Israel-1996) Ltd. נגד טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ויוניפארם בע"מ, התמקדה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בדיני פטנטים ובתקופת הביניים של הליכי בקשת פטנט. מרק, המבקשים, ביקשו סעד זמני שימנע מהמשיבים לשווק גרסאות גנריות של התרופה שלהם "פוסלאן" בתקופת הביניים שבין קבלת בקשת הפטנט לבין ההחלטה בהתנגדויות. הם טענו, בהתבסס על חוק ההעשרה, כי המשיבים התעשרו שלא כדין על ידי שימוש בפרטי ההמצאה של פוסלאן, וטענו כי הדבר מעשיר את המשיבים על חשבונם. בית המשפט המחוזי דחה את הסעד הזמני, בקובעו כי דיני הפטנטים מספקים הסדר שלם וספציפי למצבים כאלה, ושילוב סעדים מחוק העושר עלול להפר את האיזון שאליו מתכוונים דיני הפטנטים, שמטרתם להגן על המצאות תוך שמירה על התחרות בשוק. בית המשפט קבע כי טרם מתן פטנט, אין למבקש פטנט זכות קניינית ולכן אינו יכול למנוע ממתחרים לעשות שימוש בפרטי האמצאה. עם זאת, לאחר מתן פטנט, הבעלים רשאי לתבוע פיצויי הפרה רטרואקטיבית המכסים את תקופת הביניים. בית המשפט הדגיש את חשיבות התחרות ואת נגישות הציבור לתרופות גנריות במחירים נמוכים יותר, התומכות באינטרס הצרכני באמצעות הפחתת עלויות הבריאות. העתירה להכללת חוק העושר נדחתה, מה שמחזק את העובדה שדיני הפטנטים לבדם חלים על מקרים כאלה. ההחלטה מדגישה את הבחירה שעל הממציאים לבחור בין הגנת פטנט, המציעה מונופול זמני, לבין הגנת סוד מסחרי, המבטיחה סודיות בלתי מוגבלת בזמן עם סיכונים שונים. בסופו של דבר, התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי, ואישרה כי ערעורה של מרק לסעד זמני לפי חוק ההתעשרות אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני הפטנטים ואין בו כדי להתערב באיזון החקיקתי שנקבע.