תר"מ 26/20

תקציר

בעתירה נטען כי הסכם פשרה שאושר חמישה חודשים לאחר המועד שנקבע, ובסמוך ליום הבחירות, מהווה תעמולה אסורה תוך שימוש במשאבי ציבור. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה, תוך שהם מדגישים כי הכספים אינם קשורים לתעמולת בחירות וכי העיכוב בהעברתם נובע מטעמים אובייקטיביים. לטענתם, הליך אישור הסכם הפשרה ארך מספר שנים וכי טעות מיניסטריאלית גרמה לדחיית הדיון עד אפריל 2013. כמו כן, הם טענו כי אי העברת הכספים תגרור קנסות ואולי אף ביטול הסכם הפשרה. השופט, סלים ג'ובראן, הסכים עם המשיבים. לדבריו, הגורם הדומיננטי לעיכוב היה הצורך לאשר את חלוקת הכספים בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, דבר שלקח זמן. ג'ובראן הדגיש כי שלטון החוק מחייב את הרשויות לאכוף פסקי דין של בתי המשפט, ודחיית התשלום תהיה בלתי סבירה, מה גם שהיא עלולה לגרור הוצאות נוספות מתשלומי הריבית. תוך יישום מבחן הדומיננטיות של תעמולת בחירות, כפי שתואר בפרשת צווילי, ומבחני עזר, הגיע ג'ובראן למסקנה כי הקרבה הזמנית לבחירות אינה קשורה לתעמולה. לפיכך, העתירה נדחתה.