LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"ח 23938-07-25

החלטה מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך23938-07-25
📂
סוג הליךע"ח
📅
תאריך4 בספטמבר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' מוסטוביץ' ואח'
👨‍⚖️
שופטיםירון מינטקביץ

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות הביקורת השיפוטית והגבלות השיפוט, במיוחד בהקשר של החלטות מנהליות הנוגעות לאמצעי ביטחון. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **סמכות שיפוט על החלטות מנהליות:** העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא חלוקת הסמכויות והמקום הראוי לביקורת שיפוטית על פעולות מנהליות. הניתוח מדגיש מאוד כי החלטות המתקבלות על ידי גורמי אכיפת החוק מכוח פקודת המשטרה, כגון הרחקה זמנית מהר הבית, הן בעלות אופי מנהלי. * **סמכות השיפוט הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק:** המסמך מבהיר בבירור כי הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות כאלה נמצאת אך ורק בסמכותו של בג"ץ. זהו היבט בסיסי של המשפט המנהלי, המבטיח כי ביקורת שיפוטית ברמה גבוהה מיושמת על פעולות הממשלה. * **ההבחנה מחוק המעצרים:** חידוש משפטי מרכזי שהודגש הוא ההבחנה המפורשת בין פעולות שנעשו לפי פקודת המשטרה לבין פעולות לפי חוק המעצרים. הניתוח מסביר בדקדקנות מדוע צווי הרחקה זמניים שהוצאו מכוח פקודת המשטרה נבדלים ממעצרים או הגבלות תנועה לפי חוק המעצרים. הבחנה זו חיונית לקביעת בית המשפט הנכון בעל סמכות השיפוט. * **סמכות עניינית לעומת סמכות פרוצדורלית:** הניתוח מבחין בין בית משפט בעל סמכות לדון בעניין (סמכות שיפוט מהותית) לבין סמכותו הפרוצדורלית. בית המשפט קמא במקרה זה נמצא כחסר סמכות עניינית, מה שהופך את החלטתו לבטלה ומבוטלת, ללא קשר להיבטים פרוצדורליים. * **הכלל נגד שמיעת החלטות וחריגים שפג תוקפם:** המסמך חוזר על הכלל שבתי משפט אינם דנים בערעורים על החלטות שפג תוקפן. עם זאת, הוא מתייחס גם לחריגים שנקבעו, כגון כאשר הנושא הוא בעל משמעות מבצעית מתמשכת, עשוי לחזור על עצמו, או הכרחי כדי ליישב גישות שיפוטיות שונות. באופן מכריע, בית המשפט מוצא כי בעוד שהכלל הכללי עשוי לחול בדרך כלל, היעדר סמכות השיפוט של בית המשפט הנמוך יותר גובר על שיקול זה. * **"גלגול שלישי" של הליכי מעצר:** הניתוח נוגע לקריטריונים המחמירים למתן רשות ערעור בהליכי מעצר "גלגול שלישי". ערעורים כאלה מוגבלים בדרך כלל למקרים הכוללים שאלות בעלות חשיבות משפטית מהותית מעבר לצדדים הבודדים או נסיבות ייחודיות כמו חשש לעיוות דין. זה מדגיש את הרף הגבוה להתערבות ערעור בעניינים כאלה. * **הבחנה בין שיקול דעת מנהלי לסמכות משפטית:** בית המשפט דוחה את הרעיון ששיקול דעתו של שוטר בבחירתו לפעול לפי פקודת המשטרה או חוק המעצרים יכול להעניק רטרואקטיבית סמכות שיפוט לבית משפט שאחרת חסרה לו. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו יכול לשנות את הבסיס לפעולה המנהלית המקורית כדי ליצור סמכות שיפוט. **החידוש המשפטי בעיקרו של דבר הוא בשרטוט ברור של גבולות השיפוט לביקורת על אמצעי ביטחון מנהליים, בחיזוק תפקידו הבלעדי של בג"ץ בעניינים אלה ובהבהרת ההבחנה בין מסגרות חקיקה שונות המסדירות את סמכויות המשטרה.** ההחלטה משמשת תקדים חזק לעיקרון לפיו על בתי המשפט לפעול במסגרת סמכותם המוגדרת בחוק. וכי פעולות מנהליות, כאשר הן מופעלות כראוי תחת סמכותן החוקית הספציפית, כפופות לרמה מסוימת של ביקורת שיפוטית.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)פקודת המשטרה

ע"ח 23938-07-25 מדינת ישראל נ' מוסטוביץ' ואח', מחוזי (4.9.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית