ע"פ 290/87
פסק-דין עליון
תקציר
המערער הורשע ברצח מדרגה ראשונה בגין הריגת שותפו לתא, אלברט בן חיים, בכלא באר שבע בעקבות מחלוקת טריוויאלית. סנגורו של המערער טען לחוסר כוונה תחילה, וטען להריגה במקום לרצח. בית המשפט העליון הדגיש כי ניתן להסיק כוונה מהנסיבות, גם בהיעדר מניע ברור, שכן ההרג היה כרוך בפצעי דקירה עמוקים מרובים, ובפרט פצע קטלני ללב. בית המשפט קבע כי מעשיו של המערער מעידים על החלטה להרוג, ודחה את טענותיו להגנה עצמית וחוסר כוונה. טענת המערער בדבר התלקחות הרגשות (טענת "הקינטור") לא החזיקה מעמד, שכן התקופה השקטה שבין טענתם לבין התקיפה הצביעה על היעדר אובדן שליטה זמני. בית המשפט הגיע למסקנה כי חרף פרק זמן קצר, ההחלטה לרצוח יכולה להתגבש בסמוך למעשה עצמו, בתמיכת ידיעתו של המערער על אלימות בכלא ואופיו המחושב של התקיפה. משכך, לא ניתנו על ידי המערער כל הצדקה או הסבר מספקים כדי לסתור את חזקת הכוונה להרוג. הטענה בדבר היעדר "קינטור" לא נענתה, נוכח היעדר התגרות מיידית וההזדמנות הברורה למערער להשיב לעצמו את קור הרוח טרם התקיפה. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט את ההרשעה ברצח ואת מאסר העולם, ואישר כי כל יסודות העבירה הוכחו נכונה בפסק הדין מדרגה ראשונה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 290/87 עבדאללה סבאח נ' מדינת ישראל, עליון (7.9.1988)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.