סע"ש 49371-03-20

תקציר

התובע, עובד שעבד אצל הנתבעת למעלה מ-13 שנה, פוטר מעבודתו. הנתבעת טענה כי התובע התפטר בכך שנטש את מקום עבודתו לאחר הפרת משמעת. מנגד, טען התובע כי פוטר על ידי הנתבע ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. בית המשפט בחן את נסיבות עזיבתו של התובע והגיע למסקנה כי הנתבעת פיטרה את התובע. ראשית, היעדרותה של התובעת מעבודתה עקב מחלה נמצאה כדין, שכן הנתבעת לא סתרה די הצורך את תעודות המחלה שהוצגו, ואף לא פעלה על פי הנהלים הנאותים להפרכתן. שנית, טענת הנתבע כי התובע פגע ברכוש החברה לא הוכחה, והנתבעת לא אפשרה לתובע לחזור לעבודה אלא אם כן שילם על הנזק הנטען העולה כדי פיטורים. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובע וקבע כי פוטר שלא כדין. הנתבע חויב לשלם לתובע פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויי הודעה מוקדמת, שכר עבור ימי עבודה ומחלה, דמי חופשה ותשלום עבור שעות נוספות. הסכום הכולל, שישולם בתוך 30 יום, הסתכם ב-90,348 ש"ח פיצויי פיטורים, 6,734 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, 6,734 ש"ח הודעה מוקדמת, 11,218 ש"ח בגין שכר וימי מחלה, 9,281 ש"ח בגין פדיון חופשה ו-33,246 ש"ח בגין שעות נוספות - הכל בערכי ברוטו, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.