ת"צ 37347-03-13

תקציר

המבקשת ביקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד המשיבה בגין הגבלת ההרשמה לתוכנית הסלולר המוזלת שלה ללקוחות המשלמים באמצעות כרטיס אשראי בלבד, תוך הפרה לכאורה של חוק התקשורת, חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים האחידים, וכן התעשרות על חשבון לקוחותיה והתנהלות בחוסר תום לב. המבקש טען כי מעשיו של המשיב היו פסולים ומפלים, וביקש לבטל את תנאי התשלום בכרטיס אשראי ולפסוק פיצויים לחברי הקבוצה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לשלב האישור, שכן היא לא הצליחה להוכיח אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו לטובת הקבוצה. באשר לחוק התקשורת ולרישיון המשיבה, מצא בית המשפט כי הם שותקים בסוגיית אמצעי התשלום, ומכאן משתמע כי למשיבה שיקול דעת לקבוע את דרכי התשלום עבור שירותיה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי המשיבה מנעה מלקוחות להצטרף לרשת שלה, ומצא כי הדרישה לשלם בכרטיס אשראי אינה מפלה, בלתי סבירה או בלתי הוגנת. בית המשפט קיבל את נימוקי המשיב כי המודל העסקי שנבחר, המאפשר הרשמה עצמית באמצעות תשלומים בכרטיס אשראי, מוזיל משמעותית את עלויות התפעול, ומצא כי המבקשת לא הציגה ראיות סותרות. עוד ציין בית המשפט כי כרטיסי אשראי הם אמצעי תשלום נפוץ הנגיש לאוכלוסיות רבות וכי דרישת המשיב הייתה סבירה בהתחשב במאפייני שוק התקשורת ובתחרות הקיימת. החלטת בית המשפט הושפעה גם מכך שעסקים אחרים, לרבות חברות תקשורת מתחרות, התנו את שירותיהם בתשלומים בכרטיסי אשראי. באשר לחוק הגנת הצרכן, קבע בית המשפט כי התכנית המוזלת אינה כוללת שירותים מפוקחים שהתעריפים לגביהם נקבעו בחוק, ועל כן המשיבה אינה כבולה להוראות הנוגעות לאמצעי התשלום. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר מעשים פסולים, וקבע כי המשיב פעל כדין ומטעמים עסקיים לגיטימיים. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והמבקש חויב בהוצאות בסך 30,000 ₪.