ת"צ 52319-11-19

תקציר

פסק הדין דן באישור תביעה ייצוגית נגד חברה המפתחת כלים למיון והשמת מועמדים להשכלה גבוהה. התובעים, ששימשו כבוחנים בחברה, טוענים כי הם עובדי החברה וזכאים להטבות עובדים כגון הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חופשה וגמול בגין עבודה בשעות נוספות. בית המשפט בוחן האם קיימת למבקש עילת תביעה אישית כנגד החברה והאם התובענה הייצוגית עומדת בדרישות הקבועות בחוק התובענות הייצוגיות. בית הדין מוצא כי המבקש הוכיח את קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברה, ובכך קמה עילת תביעה אישית. עוד מסכם השופט כי התובענה הייצוגית מעוררת שאלות מהותיות משותפות של עובדה ומשפט – דהיינו, היעדר הכרה ביחסי עובד מעביד ואי תשלום הטבות הקשורות לעבודה – והיא הדרך היעילה וההוגנת ביותר ליישוב הסכסוך. יתר על כן, בית המשפט סבור כי המבקש יכול לייצג כראוי את האינטרסים של הקבוצה. הקבוצה מוגדרת כמי ששימשו כמפקחי בחינות בחברה בתקופה מסוימת, ועילות התביעה מוגבלות להיעדר הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, אי תשלום דמי הבראה, דמי חופשה וגמול בגין עבודה בשעות נוספות. החברה נדרשת לפרסם הודעה על החלטת התובענה הייצוגית בשני עיתונים יומיים ולשאת בשכר טרחת עורך הדין של התובעים, ואילו על התובע להודיע למנהל בתי המשפט על אישור התובענה הייצוגית. השופט גם קובע מועדים להגשת ההגנה ולדיון מקדמי.