פ"א 17433-03-18

תקציר

פסק הדין עסק בערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו, שאישר צו הריסה מנהלי לבנייה בלתי מורשית שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעכו. מדובר בתוספת עם גג פח ופרגולת עץ ברחוב בן עמי בעכו, שנבנתה לכאורה ללא היתר. המערערת טענה כי התוספת קיימת משנות השמונים, ושריפה משמעותית בשנת 2017 חייבה תיקונים, שבוצעו באמצעות שיפוצים פנימיים ללא שינויים מבניים המחייבים היתר חדש. נתבע היתר משנת 1994 לכיסוי התוספת. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות משמעותיות המצביעות על כך ששינויים מבניים משמעותיים, כגון החלפת גגות, התרחשו לאחר השריפה, והיוו בנייה חדשה הדורשת היתר עדכני. בית המשפט, לאחר שבחן ראיות רבות ועדויות של שני הצדדים, קבע כי ההיתר המקורי אינו חל בהתחשב בשינויים שבוצעו, וצו ההריסה המנהלי הוצא כראוי כדי למנוע עובדה מוגמרת. החלטת בית משפט קמא לבטל את הצו על הפרגולה התקבלה, אך מצא כי עיסוקה המתמשך של התוספת והיקף השיפוצים אינם עומדים בתנאי הפטור לשיפוצים פנימיים לא מתועדים. חרף טענת המערער לפגמים פרוצדורליים בתצהיר המהנדס, קבע בית המשפט כי התקיימו התנאים הסטטוטוריים לצו ההריסה, והדגיש כי יש חשיבות מרכזית לצעדי מניעה נגד מבנים בלתי חוקיים. ההחלטה הדגישה את כוונת החוק לפעול במהירות נגד מבנים בלתי מורשים, כאשר פעולות מנהליות נחשבות חוקיות אלא אם כן הוכח אחרת באמצעות ראיות משכנעות. לפיכך נדחה הערר, תוך שהוא מאשר את תוקפו של הצו ומסרב להתערב בהריסת התוספת. בית המשפט הגיע למסקנה כי עבודות בנייה משמעותיות בוצעו שלא כדין ללא היתר, ובקשת הביטול נעדרת הצדקה מהותית. נוכח אופי הבנייה ובהיעדר טעויות פרוצדורליות מצד העירייה, נדחה הערר, ובכך נשמרה הכוונה המקורית והיישום של חוקי הבנייה למניעת בנייה בלתי מורשית.