בש"פ 10032/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בתיק אונס. המערער טען כי צריכה להיות לו גישה לרשומות הפסיכיאטריות, החברתיות ובית הספר של הקורבן, שכן הן עשויות להכיל מידע רלוונטי למקרה ולסייע בהצגת אמינותו של הקורבן. המשיב, לעומת זאת, טען כי החומר אינו קשור לכתב האישום וכי גילויו יפגע בפרטיותה של הקורבן. השופט פתח וציין כי הזכות למשפט הוגן כוללת את הזכות לעיין בחומרי חקירה, אותה יש לפרש באופן רחב. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהעריך את הרלוונטיות של החומר המבוקש באופן הגיוני. במקרה דנן, הסכימה השופטת עם המשיב כי רישומי בית הספר ותיקי מחלקת הרווחה אינם רלוונטיים וכי המערערת בסך הכל עסקה במסע דיג. אך בכל הנוגע לטיפולים הפסיכיאטריים והפסיכולוגיים של המתלוננת, מצאה השופטת כי הם אכן עשויים להכיל מידע רלוונטי לאמינותה, במיוחד לאור גילה הצעיר והרקע הנפשי שלה. לפיכך קבעה השופטת כי על המשיב לחשוף את שני המסמכים החסויים הנוגעים לבריאותה הנפשית של הנפגעת ולאתר מסמכים רלוונטיים נוספים מבית החולים הממשלתי בנס ציונה או מכל מוסד אחר בו קיבלה טיפול. כן הונחה המשיב למסור למערער כל חומר רלוונטי נוסף, תוך שמירה על זכותו לערעור נוסף במידת הצורך. השופט הדגיש כי אין בהחלטה זו כדי לפגוע בקבילות החומר כראיה או בהיקף חקירת העדים. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, כאשר המשיב הונחה למסור למערער את החומרים המפורטים.