סע"ש 43312-03-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להפעלת שיקול דעת מינהלי על ידי מועצה מקומית באשר להיקף תפקידו של מבקר פנימי. בית המשפט קבע כי החלטת המועצה שלא ליישם החלטת מליאה להגדלת היקף המשרה אינה סבירה. ההחלטה התבססה על כך שהחלטת המליאה המקורית הייתה חוקית ונתמכה בצורך מוצדק בהיקף רחב יותר של ביקורת פנימית. זאת ועוד, המועצה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לביטול ההחלטה, ולא הוכחו טענותיה בדבר אילוצים תקציביים והיעדר צורך ממשי בהגדלת המשרה. בית המשפט הורה למועצה להעסיק את התובע במשרה מלאה ולפנות למשרד הפנים לקבלת אישור בתוך 30 יום. עוד נקבע כי יש לקבוע את שכרו של התובע על 90% משכרו של המנכ"ל, בהתאם להנחיות הממונה על השכר. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובע להפרשי שכר רטרואקטיביים, שכן לא הוכח כי התובע עבד במשרה מלאה או חרג ממחצית המשרה מבלי שהתבקש לעשות כן. בנוסף, המועצה לא קיבלה את האישורים הנדרשים לתוספת המשרה ולהתאמת השכר, והתובעת לא התלוננה על עבודה מעבר למחצית. פסק הדין כלל גם פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובע, בשל התנהלות בלתי תקינה של המועצה. המועצה חויבה לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-12,000 ₪ הוצאות משפט, שניהם בכפוף לריבית ולהצמדה. לתובעת ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.