רע"א 4125/90

תקציר

בית המשפט העליון דחה את הערעור והערעור הנגדי על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהתיר חלקית את בקשת הנישום לנכות 15,000 דולר כהוצאה לחיפוש ופיתוח נפט. בית המשפט קבע, כי הנישום יכול לנכות את השקעתו בפועל בחיפושי נפט רק לאחר ניכוי ההטבה שהופקה מהלוואה שקיבל בתנאים מועדפים. הנישום, שותף מוגבל בשותפות חיפושי נפט, השקיע 15,000 דולר והשותפות העבירה סכום זה לחברה שביצעה את הקידוח. עם זאת, משלם המסים קיבל הלוואה למחרת עבור שני שלישים מהשקעתו. בית המשפט קבע כי התקנות המאפשרות ניכוי כזה נועדו לעודד השקעות בסיכון ממשי ולכן יש להגביל את הסכום שנוכה לכספים שהושקעו בפועל על ידי הנישום. עוד קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה מוטל על הנישום להראות כי הכספים הוצאו על חיפושי נפט, ורק 25% מהכספים הוכחו די הצורך בהוצאה על פעילות קידוח. למרות שהעסקה לא נמצאה מלאכותית לחלוטין, בית המשפט ניכה מההלוואה את חלק ההוצאה הקשורה להטבה שקיבל הנישום, שכן היא היוותה הימנעות ממס. לבסוף, קבע בית המשפט כי מועד הניכוי הוא מועד תשלום ההוצאה, שבמקרה זה היה בתוך שנת המס הרלוונטית.