תמ"ש 16444-02-16

תקציר

פסק הדין מקבל את עתירת האם כי בנה הקטין, הנמצא בחזקתה, ימשיך לקבל חינוך חילוני בשנת הלימודים הקרובה, כפי שעשה בשנת הלימודים הנוכחית, למרות בקשת האב לרשום את הילד לבית ספר דתי. הילד, שהוריו התגרשו בשל חילוקי דעות דתיים, מבלה את רוב זמנו עם אמו, המנהלת אורח חיים חילוני, ומבקר את אביו, יהודי חרדי, פעם בשבוע. בית המשפט נימק את החלטתו בטובת הילד, תוך הדגשת חשיבות היציבות והימנעות מהתנגשויות בין אורחות חייו של הילד בבית ובבית הספר. השופטת הדגישה כי משמורת הילד על ידי האם, שחיה חיים חילוניים, היא גורם מכריע, והזמנת הילד לחינוך דתי עלולה ליצור קונפליקט פנימי ולפגוע ביחסיו עם האם. עוד ציינה השופטת כי הסכמת האב לחינוך החילוני הנוכחי של הילד הייתה גורם מכריע, שכן הוא לא נקט כל פעולה משפטית כדי למנוע זאת. בנוסף, הפנתה השופטת לדו"ח של עובדת סוציאלית, שהמליץ על חינוך חילוני לילד, ומאחר שהאב ויתר על זכותו לחקור את העובדת הסוציאלית בחקירה נגדית, התקבלו ההמלצות כחוות דעת מומחה. השופט הגיע למסקנה כי על כל הורה לכבד את אורח חייו של האחר ולהימנע ממסרים שליליים כלפי האחר, כדי לשמור על יציבות הילד. פסק הדין ניתן ללא הוצאות משפט, וכל הורה היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.