ת"א 50577-02-13

תקציר

התובע, אמיר לויט, הקים את רשת ריקושט בשנת 1989 ובהמשך צירף את חברו דודי פלד כשותף של 50%. בשנת 1998 הפך בועז וקסמן, באמצעות חברתו אופיר טורס, לשותף ברשת. שנה לאחר מכן עזב לויט את החברה, מכר את מניותיו לפלד וקיבל 300 אלף שקל. אחד התנאים בהסכם ההעברה היה ויתור על תביעות נגד לויט. ב-2009 תבעה ריקושט, שהייתה בשליטת וקסמן, את לויט על הונאה ומעילה. לויט טען כי התביעה הפרה התחייבויות שניתנו לו להרתיע אותו מלחזור לענף המחנאות והטיולים. בעקבות זאת ביטל לויט את ההסכם ודרש להחזיר 25% ממניות הרשת. הנתבעים טענו כי התביעה אינה מהווה הפרה של ההסכם, שכן היא הוגשה על ידי ריקושט ולא על ידי אופיר טורס, שנתנה את ההתחייבות. עם זאת, בית המשפט מצא כי וקסמן, הבעלים של אופיר טורס, ניצל לרעה את מסכי החברות השונות שבשליטתו כדי להגיש את התביעה, בחוסר תום לב, במטרה למנוע מלויט להתחרות בענף. לפיכך, קבע בית המשפט כי התביעה מהווה הפרה של ההסכם וכי ביטולו של ההסכם על ידי לויט היה כדין. הנאשמים חויבו להחזיר ללויט 25% ממניות ריקושט, ואילו לויט ישיב את 300 אלף השקלים שקיבל עם עזיבתו את החברה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.