LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"פ 30075-12-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך30075-12-25
📂
סוג הליךרע"פ
📅
תאריך14 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםבוריס פבנזר נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםחאלד כבוב

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"פ 30075-12-25, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המהותיים: **הקדמה:** החלטה זו של בית המשפט העליון, ניתנה בבקשת רשות ערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. המבקש הורשע בשתי עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון מתאים, ובעבירה של נהיגה ללא ביטוח. גזר הדין כלל מאסר על תנאי, קנס, ופסילה בפועל של רישיון הנהיגה. ערעור המבקש נסוב על רכיב הפסילה בפועל, ונדחה בבית המשפט המחוזי. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט העליון בבקשת רשות ערער ב"גלגול שלישי":** * העיקרון המרכזי שבא לידי ביטוי בהחלטה הוא ההבחנה בין ערעור בזכות לערעור ברשות, ובפרט, ההגבלה על מתן רשות ערער ב"גלגול שלישי". בית המשפט העליון מדגיש כי רשות כזו שמורה למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. * כמו כן, רשות ערער תינתן במקרים בהם קיים חשש ממשי לעיוות דין או אי צדק חמור שנגרם למבקש. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מחזקת את הגישה המצמצמת של בית המשפט העליון במתן רשות ערער ב"גלגול שלישי". המבקש לא הצליח להציג טענה המצדיקה חריגה מכלל זה, ובכך מדגימה ההחלטה את הפער בין התמודדות עם עובדות פרטניות של מקרה ספציפי לבין הצורך בהצגת שאלה משפטית כללית. 2. **שיקול דעת בית המשפט בקביעת העונש:** * ההחלטה מדגישה את כבודן של הערכאות הדיוניות (בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי) ואת שיקול דעתן הרחב בקביעת העונש, בהתחשב בנסיבות כל מקרה לגופו. * נקבע כי אין מקום להתערב בגזר הדין אם הוא "הולם את העבירות" ואינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מבטאת גישה מקובלת בפסיקה, לפיה בית המשפט לערעורים מתערב במדיניות הענישה רק במקרים של חריגה קיצונית וברורה. בענייננו, בית המשפט העליון קובע כי אף העונש שהוטל (פסילה בת 6 חודשים) אינו חמור בהתחשב בעונש המינימום הקבוע בחוק (סעיף 38 לפקודה) ובהרשעותיו הקודמות של המבקש. 3. **הבחנה בין סוגי עבירות תעבורה:** * העובדה שהמבקש הורשע ב"נהיגה ללא רישיון מתאים" ולא ב"נהיגה ללא רישיון כלל" או "נהיגה בפסילה" נדונה, אך לא קיבלה משקל מכריע. בית המשפט המחוזי קבע כי נהיגה ללא רישיון מתאים "מסכנת את המשתמשים ועוברי הדרך", וכאמור, בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בקביעה זו. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מחזקת את הפרשנות לפיה נהיגה ללא רישיון מתאים היא עבירה חמורה, המסכנת את הציבור, ואינה זוכה להקלה אוטומטית רק בשל קיומו של רישיון נהיגה כלשהו. יש בכך הדגשה של עקרון הזהירות והגנה על שלום הציבור. 4. **תום לב ו"טעות בתום לב":** * המבקש טען ל"טעות בתום לב לגבי סוג הרישיון הנדרש" אשר נבעה משינוי תקינה. טענה זו נדחתה גם על ידי הערכאות הקודמות, ובית המשפט העליון רואה אותה כחלק מ"עניינו הפרטני" של המבקש. * **חידוש/הדגשה:** בעוד שתום לב יכול לשמש לעיתים כגורם מקל, במקרה זה, בית המשפט העליון אינו נותן משקל ממשי לטענת "טעות בתום לב" כאמתלה לעבירה, במיוחד כאשר זוהי טענה עובדתית פרטנית ולא שאלה משפטית כללית. **סיכום והשלכות:** החלטת בית המשפט העליון מדגישה את הסרבול הדיוני הכרוך בערעורים ב"גלגול שלישי", ומבהירה את הקו המנחה למתן רשות ערער במקרים כאלה. במקום להתמקד בעובדות הפרטניות של המקרה, על המבקש להציג שאלה משפטית עקרונית או חשש ממשי לעיוות דין. ההחלטה אף מחזקת את היקף שיקול הדעת של הערכאות הדיוניות בקביעת עונשים, ומבטאת את הגישה כי אין מקום להתערבות אלא במקרים של חריגה קיצונית ממדיניות הענישה. בנוסף, היא מדגישה את חומרת עבירת הנהיגה ללא רישיון מתאים, ומבהירה כי אינה נחשבת לעבירה מינורית, אף אם קיים רישיון נהיגה כלשהו בידי הנהג. במישור הפרקטי, ההחלטה מלמדת כי יש להעלות בערכאות הדיוניות את כל הטענות המשפטיות הרלוונטיות, שכן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערער ב"גלגול שלישי" אינו "בית משפט לבירור עובדות" או "לדיון חוזר במחלוקות משפטיות שכבר נדונו".

חקיקה מקושרת

פקודת ביטוח רכב מנועיפקודת התעבורה

רע"פ 30075-12-25 בוריס פבנזר נ. מדינת ישראל, עליון (14.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית