רע"א 6258/20

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר עיון מפורט במסמכי התיק, כאשר ההחלטה התקבלה ללא צורך בהתייחסותם של המשיבים. במוקד הערעור עמדה סטייה לכאורה של מומחה שמונה על ידי בית המשפט מהנחיות מוגדרות. השופט היושב בדין הדגיש כי פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט מתרחשת רק במקרים נדירים שבהם פגמים משמעותיים גורמים לעיוות דין פוטנציאלי. בית המשפט ציין כי כל בעיה הנובעת מהתנהלות המומחה צריכה להיפתר באמצעים פחות חמורים מאשר פסילה על הסף. בית משפט קמא התייחס בעבר לטענות בדבר חריגה של המומחה מסמכותו, אך מצא רק שני תחומים שבהם הדבר מוצדק, ובחר שלא לפסול את חוות הדעת כולה. ערכאת הערעור תמכה בהחלטה זו, תוך שהיא מציינת את היכרותו של בית משפט קמא עם המקרה ומציינת כי ההנחיות מאפשרות מרחב לפרשנות. לפיכך, החלטותיו של המומחה במסגרת שיקול דעתו לא הצדיקו התערבות. תפקידו של המומחה היה לסייע לבית המשפט, וחוות דעתו, אף שהייתה משפיעה, לא הייתה מחייבת. טענות הבנק בדבר קביעותיו המוקדמות של המומחה, שהתבססו על ראיות חלקיות, לא נחשבו מספיקות כדי להצדיק ערעור, שכן אלה ייבחנו במלואן במהלך הליכי המשפט. השופט היושב בדין הדגיש גם את החשיבות של מניעת ניסיונות אסטרטגיים לפסול ממצאי מומחים אך ורק בשל אי הסכמה עם מסקנות. משכך, נדחתה הבקשה, והבנק חויב בהוצאות המשיבים.