תמ"ש 104840/00

תקציר

פסק הדין מתווה את ההחלטות בעניין מזונות ומזונות ילדים לאחר גירושין של האב המשיב והאם המבקשת. על בית המשפט לקבוע את שכר הטרחה לקטינים – ילדיהם של בני הזוג הגרושים – הנמצאים במשמורת האם, וכן לקבוע את זכאותה של האם לדמי טיפול מהאב. דמי המזונות הזמניים ששילם האב פסקו בשנת 2001, בעקבות בקשת האם לתשלום דמי טיפול בשלושת הקטינים שבמשמורתה. הסוגיה הראשונה נוגעת לדמי הטיפול והאם האב צריך להיות אחראי עליהם ובאיזה היקף. בית המשפט מחליט כי מאחר והטיפול בילדים נחשב לאחריות האישה, והאב אחראי למזונותיהם, עליו לשלם עבור הטיפול בקטינים. עם זאת, הסכום יורד עם גיל הילדים, ובית המשפט קובע כי חובת האב חלה רק על ילדים עד גיל שש. במקרה זה, מאחר שהקטינים המדוברים מבוגרים יותר – בני 15, 12 ו-11 – בית המשפט מחליט שלא לפסוק לאם דמי טיפול. הסוגיה השנייה נוגעת לאגרת הקטע, שעל האב לשלם בגין דמי השכירות של הדירה בה מתגוררים האם והקטינים. האם שוכרת דירה לעצמה ולילדיה, והאב אחראי למחצית מדמי השכירות החודשיים בסך 950 דולר. בית המשפט מכיר בנימוקיה של האם לבחירת דירה ספציפית זו, לרבות קרבתה לבית הספר של הילדים ולמגורי האב. האב טוען כי רמת החיים בדירה גבוהה מהנדרש, אך בית המשפט פוסק לטובת האם וקובע כי היא זכאית לשכור דירה במחיר זה, אם כי תרומת האב צריכה להתבסס על הוצאות המחיה הקודמות, תוך התחשבות במספר השוכרים והחדרים. בית המשפט קובע כי על האב לשלם 350 דולר לחודש עבור אגרת הקטע, החל מאוגוסט 2002. סכום זה ישולם יחד עם תשלום האחזקה החודשי. כמו כן, בית המשפט מורה כי על האב לשלם בתוך 45 יום כל חוב אגרת סעיף שנצבר בין אוגוסט 2002 לאוגוסט 2003. דמי המזונות שנפסקו, לרבות שכר טרחת הסעיף, הם זמניים, ועורכי הדין של שני הצדדים יצטרכו לדון באפשרות להגיע להסכם בדבר מזונות קבועים או לקבוע מועד להבאת ראיות נוספות. ההחלטה תימסר לשני הצדדים, ופסק הדין הוא סופי ליום 21/07/2003.