ת"א 55334-10-12

תקציר

פסק דין זה דן באחריותם של שלושה נתבעים – עורכי הדין חסן, אלנג'יב והראל – ביחס לתביעת תאונת עבודה שהגיש התובע, שהוא עולה מרוסיה. התובע טען כי באמצעות שורה של מעשי מרמה ומחדלים, נמנע עו"ד חסן, בא כוחו, מלהעביר אליו את כספי הפיצויים מחברת הביטוח. במקום זאת, הועברו הכספים לחשבונו של עו"ד חסן ובוצעה בהם מעילה. בית המשפט הרשיע את עו"ד חסן במרמה ובהפרת אמונים. הוא הורשע בכך שהעביר את עניינו של התובע לעו"ד אלנג'יב ללא ידיעתו ובזיוף חתימת התובע על כתב הסכמה, שאישר את העברת כספי הפיצויים לעו"ד חסן. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של עו"ד חסן היו בלתי נסלחים וגרמו נזק עצום לתובע. נמצא כי עו"ד אל-נג'יב התרשל לכל הפחות. הוא לא הצליח להשיג את הסכמתו בכתב של התובעת לייצוג ולא הטיל ספק בהתנהלותו של עו"ד חסן, למרות שהיה עליו לחשוד בכך. בנוסף, הוא לא הבהיר את הבנתו של התובע את כתב ההסכמה, שנכתב בעברית – שפה שהתובע לא דיבר באופן שוטף. הראל, חברת הביטוח, נמצאה רשלנית גם בכך שהעבירה את כספי הפיצויים לעו"ד אלנג'יב רק על סמך ייפוי כוח של התובע לעו"ד חסן ומכתב העברה. השופט הורה לעו"ד חסן לשלם לתובע 309,000 ₪, המהווים את סכום הפשרה בניכוי הוצאות משפט ופיצויי עוגמת נפש בסך 50,000 ₪. עו"ד אלנג'יב חויב לשלם לתובע 450,000 ₪ מכספי הפשרה ו-30,000 ₪ בגין עוגמת נפש. הראל חויב לשלם לתובע 450,000 ₪ מכספי הפשרה ו-20,000 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן חויבו כל הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט, הוצאות כדין ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪ כל אחד. בנוסף, חויב עו"ד חסן לשפות את הראל בגין כל סכום שתשלם לתובע, שכן נמצא כי הראל הוטעה והעביר את הכספים לעו"ד אלנג'יב.