עמ"ש 19181-07-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית תביעה כנגד הנתבעים על יסוד דוקטרינת "מעשה בית המשפט", הידועה גם בשם השתק חברה. דוקטרינה זו מעוגנת בעקרון סופיות הדיונים וקובעת מחסום פרוצדורלי מפני התדיינות בתביעות זהות או בחברות שכבר נדונו על ידי בית משפט מוסמך. במקרה דנן, בית משפט קמא יישם נכונה את הדוקטרינה. נקבע כי החברה בהליך הנוכחי זהה עובדתית ומשפטית לחברה שנידונה בהליך קודם. זאת ועוד, הצדדים בשני המקרים קיימו דיון בעניין חברה זו, ופ', המערער בתיק הנוכחי, קיבל את יומו בבית המשפט והציג את טיעוניו וראיותיו. ההתדיינות הקודמת הסתיימה בהחלטה מפורשת כי לא מדובר בחוב משותף של שני בני הזוג אלא אך ורק של פ' והחברה שלו, שז', אשתו, לא הייתה שותפה בה. החלטה זו הייתה חיונית לתוצאת פסק הדין הקודם, ויצרה מחסום פרוצדורלי לדיון חוזר באותה סוגיה. בפסק הדין מוזכרת גם תביעה קודמת נוספת, תמ"ש 5653-06-09, בה גם פ' לא הצליחה להוכיח כי ז' היה שותף פעיל בחברה ולכן לא היה עליו לשאת בחובות החברה. על אף שבית משפט קמא לא ראה בתיק זה הכרעה, דחייתו של בית המשפט העליון את ערעורו הנגדי של פ' ביום 30.11.2020 וערעורו שהוגש לאחר מכן ביום 1.2.2021, חיזקו את רע"א 5653-06-09 כדוגמה נוספת להשתק החברה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופ' חויב לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה עד ליום 1.7.2021. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים שאהר אטרש, ערפאת טאהא וט. נסים שי.