מ"ת 15033/10

תקציר

המשיב מואשם בחבלה בכוונה ובמספר סעיפים של איומים הקשורים לאירוע אלים בו היה מעורב אורון כהן. למרות שפרקליטי המשיב לא חלקו על האישומים, הם טענו כי המשיב פעל מתוך הגנה עצמית כאשר חתך את פניו של אורון. עם זאת, השופט מצא כי טענת ההגנה העצמית של המשיב חסרה כל בסיס, שכן ברור מדבריו של המשיב עצמו כי הוא חתך את פניו של אורון מתוך כעס ונקמה, ולא כדי להדוף סכנה, מה גם שאורון לא היווה איום בעת החיתוך. זאת ועוד, חומרת מעשיו של המשיב לא הייתה מידתית ביחס לסכנה שנשקפת לו. כמו כן, לא ניתן לומר כי המשיב לא צפה את האפשרות שהאירועים יתגלגלו באופן כזה. השופטת התייחסה גם לסוגיית האפליה, ביחס השונה למשיב, אורון, ולארז כהן – אחיו של אורון, שנטען כי השתתף גם הוא בתקיפה. השופט ציין כי המקרים של אורון וארז אינם חד משמעיים, ולכן טענת האפליה אינה משכנעת. נוכח חזקת המסוכנות לשלום הציבור, והימנעותו של המשיב מלספק חלופות משכנעות למעצר, קבע השופט כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים לשם הבטחת שלום הציבור.