ת"פ 54516-09-16

תקציר

הנאשמים הואשמו במספר עבירות הקשורות להשלכת פסולת בלתי חוקית וזיהום סביבתי. האישום הראשון היה בגין הפרת חוק שמירת הניקיון על ידי השלכת פסולת בניין וגרוטאות רכב בשטח ציבורי. בית המשפט מצא את הנאשמים אשמים באישום זה לאחר שראו שוטרים מעידים כי ראו את הנאשמים מעמיסים ופורקים פסולת, דבר שאושר בתמונות. הפסולת נמצאה כוללת צמיגים, הריסות בניין וחפצים נוספים שגרמו למפגע סביבתי ואסתטי. האישום השני היה בגין יצירת מטרד לציבור, כהגדרתו בחוק העונשין. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירה זו, שכן השלכת הפסולת גרמה נזק, סכנה והטרדה לציבור ושיבשה את מימוש זכויותיהם הציבוריות. הפסולת הושלכה בשטח נגיש ומשמש את הציבור, ונוכחותה היוותה סיכון תברואתי ובטיחותי. האישום השלישי היה בגין כרייה בלתי חוקית, אך בית המשפט זיכה את הנאשמים בשל היעדר ראיות מספיקות הקושרות אותם לבור שנחפר. ההגנה טענה כי הכרייה נעשתה באישור הווקף ולבקשת הממונים עליהם, אך בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו. האישום הרביעי הופנה רק כלפי נאשם 1, בגין הפעלת עסק ללא רישיון בניגוד לחוק רישוי עסקים. בית המשפט הרשיע את נאשם 1 בעבירה זו, שכן הוכח כי הוביל פסולת פעמים רבות ללא הרישיון הנדרש. בית המשפט הדגיש כי אופי הפעילות, ולא מסגרתה הפורמאלית, קובע אם היא מהווה "עסק" על פי החוק. לבסוף, ביקשו הנאשמים הגנה מפני עשיית צדק, בטענה כי פעלו מרצונם החופשי לניהולו התקין של טקס הקבורה. בית המשפט דחה טענה זו, שכן היא לא נתמכה בשום ראיה, ולא הוכח מי שהורה על השלכת פסולת שלא כדין. בסך הכל, הנאשמים הורשעו ברוב האישומים, בעוד שחלקם זוכו מחוסר ראיות מספיקות.