ת"א 13889-12-20

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים בה, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת לימור רייך) בתיק ת"א 13889-12-20** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת הנתבעים לסלק על הסף תביעת רשלנות רפואית מחמת התיישנות. התביעה הוגשה בגין טענות על רשלנות של בית החולים הלל יפה ומשרד הבריאות במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, אשר הובילו, לטענת התובעים, לדיכוי הריון טבעי ולהפלה נדחית. בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים, וקבע כי התביעה לא התיישנה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958:** * **תקופת התיישנות:** סעיף 5 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות בתביעות אזרחיות (שאינן במקרקעין) היא שבע שנים. * **מועד תחילת ההתיישנות:** סעיף 6 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. 2. **פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968:** * **מועד לידת עילת הנזק:** סעיף 89(2) לפקודה קובע כי במקרקעין נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל, נולדת עילת התובענה "ביום שבו אירע אותו נזק". אולם, אם הנזק לא התגלה ביום שאירע, הרי שמרוץ ההתיישנות מתחיל "ביום שבו נתגלה הנזק". עיקרון זה קריטי בתביעות רשלנות רפואית, שכן לעיתים הנזק אינו מתגלה באופן מיידי. 3. **תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** * **הגשה אלקטרונית:** תקנה 161(1)(ד) קובעת כי הגשה אלקטרונית המבוצעת לאחר השעה 17:00 תיחשב כאילו הוגשה ביום למחרת. 4. **חוק הפרשנות, תשמ"א-1981:** * **ספירת ימי מנוחה:** סעיף 10(ג) לחוק קובע כי במניין ימי תקופה יש לכלול גם ימי מנוחה, אלא אם כן הם הימים האחרונים של התקופה. **ניתוח ההחלטה והנימוקים לדחיית הבקשה** בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים על בסיס מספר טיעונים מרכזיים: 1. **קביעת מועד לידת עילת התביעה (רכיב הנזק והקשר הסיבתי):** * הנתבעים טענו כי עילת התביעה נולדה באוקטובר-נובמבר 2013, כאשר לטענתם אירעו המחדלים הנטענים. * בית המשפט, לעומת זאת, קבע כי **האינדיקציה הראשונית לנזק (קיום שק היריון ללא עדות לשק חלמון או קוטב עובר)** התגלתה רק בבדיקת בטא ובדיקת אולטרה-סאונד שבוצעו ביום **4.12.2013**. * לפני מועד זה, נקבע, כי **לא היה בידי התובעת לעמוד על מצבה הרפואי, על קיומו של נזק, ובוודאי שלא על הקשר הסיבתי בין המחדלים הנטענים לבין אותו נזק**. כלומר, בית המשפט יישם את הוראות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, לפיהן מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום גילוי הנזק, כאשר בנסיבות העניין, גילוי זה התרחש ב-4.12.2013. 2. **חישוב מועד הגשת התביעה וספירת ימי התיישנות:** * **מועד תום תקופת ההתיישנות:** אם תקופת ההתיישנות החלה ב-4.12.2013, תמה בתום שבע שנים, כלומר ב-4.12.2020. * **תום השבוע:** יום 4.12.2020 חל ביום שישי. לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, כאשר היום האחרון של התקופה הוא יום מנוחה, נדחה המועד ליום העבודה הראשון שלאחריו, דהיינו יום ראשון, 6.12.2020. * **מועד ההגשה בפועל:** כתב התביעה הוגש ביום 6.12.2020 (לאחר השעה 17:00) ונקלט במערכת נט המשפט רק ביום 7.12.2020. 3. **הפרשנות המצמצמת של הוראות ההתיישנות (חידוש משפטי/יישום עקרוני):** * **הגשה אלקטרונית לאחר שעה 17:00:** תקנה 161(1)(ד) קובעת כי הגשה לאחר שעה 17:00 תיחשב כאילו הוגשה ביום למחרת. במקרה זה, ההגשה בפועל ב-6.12.2020 לאחר השעה 17:00 הובילה לכך שהתביעה נרשמה מערכתית רק ב-7.12.2020. * **דוקטרינת "הפגיעה בזכות הגישה לערכאות":** בית המשפט, בהתבסס על הלכה פסיקתית (כפי שצוין בהפניה לת"א 46759-03-16 נהלה אברהים מחולי נסרה), קבע כי **יש לפרש את הוראות ההתיישנות באופן מצמצם, נוכח הפגיעה בזכות הגישה לערכאות**. כלומר, גם אם ההגשה בוצעה טכנית לאחר השעה 17:00, יש לראותה כאילו הוגשה ביום 6.12.2020, הוא היום האחרון של תקופת ההתיישנות, מכיוון שהפגיעה בדיני ההתיישנות אינה יכולה לנבוע מפרשנות טכנית של שעת הקליטה במערכת. בית המשפט למעשה קבע כי "יום" לצורך דיון בהתיישנות אינו מסתיים בשעה 17:00. 4. **תיקון כתב התביעה וצירוף חוות דעת רפואית:** * **טענת הנתבעים:** הנתבעים טענו כי עילת התביעה התגבשה רק עם הגשת חוות הדעת הרפואית במסגרת כתב התביעה המתוקן (22.2.22), מאחר שחוות הדעת הרפואית היא זו שמקימה את עילת התביעה בתביעות רשלנות רפואית. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט דחה טענה זו, תוך הסתמכות על הלכה פסיקתית (כפי שצוין בהפניה לע"א 6590/10 ורע"א 6863/12). נקבע כי **כאשר תיקון כתב התביעה נועד אך לבסס את הטענות שכבר נטענו בכתב התביעה המקורי (במקרה זה, צירוף חוות דעת שתומכת בטענות בנוגע לרשלנות), ולא להוסיף עילת תביעה חדשה, התיקון אינו פותח מחדש את תקופת ההתיישנות, גם אם הוא נעשה לאחר שהתביעה התיישנה לכאורה**. גדרי עילת התביעה המקורית לא נפרצו. 5. **דחיית תביעות על הסף – משורה וקיצוניות:** * בית המשפט הדגיש (בהפניה לע"א 9063/12) כי **דחיית תביעה על הסף היא צעד דרסטי שיש לנקוט בו רק במשורה ובמקרים קיצוניים**. לאור האמור לעיל, לא מצא בית המשפט כי המקרה הנוכחי מצדיק סילוק על הסף. **חידושים והיבטים משפטיים ייחודיים** * **יישום דוקטרינת "הפגיעה בזכות הגישה לערכאות" על הוראות ההתיישנות:** החידוש העיקרי בהחלטה נוגע לפרשנות הוראת תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט קובע הלכה למעשה כי גם אם הגשה אלקטרונית בוצעה מעבר לשעה 17:00, יש לראותה כאילו הוגשה ביום הרלוונטי לצורך חישוב התיישנות, על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות. זוהי דוגמה ליישום עקרון-על זה באופן פרקטי בהקשר של דיני התיישנות. * **הבחנה בין הוספת עילת תביעה לביסוס טענות קיימות:** ההחלטה מבססת ומדגישה את ההבחנה החשובה בין תיקון כתב תביעה שמוסיף עילה חדשה (שעשוי להשפיע על ההתיישנות) לבין תיקון שרק מבסס טענות קיימות (כמו צירוף חוות דעת רפואית). הדבר מעניק גמישות לבית המשפט בניהול ההליך ומבטיח כי תביעות רפואיות אינן נדחות על הסף בשל ליקויים טכניים או טקטיים בצירוף ראיות, כל עוד עילת התביעה המקורית לא שונתה. * **החלה פרשנית של "יום גילוי הנזק":** בית המשפט מקפיד על פרשנות מדויקת של מועד היווצרות הנזק הניתן לאבחון, ולאו דווקא על המועד בו התובע הבין את מלוא היקף הפגיעה או את עמדתו המשפטית. קביעה זו משקפת את רוח החוק המבקש לאפשר לניזוקים גישה לבית המשפט. **סיכום** בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. ההחלטה מבוססת על קביעה כי מרוץ ההתיישנות החל במועד גילוי הנזק (4.12.2013), וכי התביעה הוגשה בפועל בתוך תקופת ההתיישנות (6.12.2020), תוך יישום פרשנות מצמצמת של הוראות ההגשה האלקטרונית מכוח הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, ולפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות. כמו כן, נקבע כי צירוף חוות דעת רפואית בכתב תביעה מתוקן אינו מהווה הוספת עילת תביעה חדשה, ולכן אינו פותח מחדש את תקופת ההתיישנות. ההחלטה מדגימה את גישת בית המשפט הממעטת בסילוק תביעות על הסף, ומדגישה את החשיבות של בחינת מהות העניין על פני צורניות טכנית.