ע"פ 6435/12

תקציר

הערעור בפני בית המשפט מתייחס בעיקר לממצאי העובדות והמהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בתיק הרצח של המערער, אייל דמסה. בית המשפט נרתע מלהתערב בממצאים אלה בשל יתרונו של בית המשפט המחוזי בבחינת הראיות ועדויות העדים ממקור ראשון. עניינו של הערעור גם בקבילותן ובמשקלן של הודאות המערער ובשחזור המעשה. בית המשפט קובע כי ההודאות ניתנו מרצון וכי לא הייתה פגיעה מהותית בזכותו של המערער להליך הוגן, חרף פגמים מסוימים בהליך החקירה, כגון שלילת זכותו של המערער להיוועץ בעורך דינו. פגמים אלה אינם מספיקים כדי לפסול את ההודאות, מה גם שהמערער חזר עליהן לאחר התייעצות עם עורך דינו. בית המשפט בוחן גם פערים בין גרסת המערער לאירועים לבין ממצאי דו"חות וחוות דעת מומחים, ומוצא כי אין בהם כדי להחליש באופן משמעותי את ערכן הראייתי של ההודאות. כמו כן, בית המשפט דן בראיות הדנ"א שהוצגו בתיק, שהן חזקות ותומכות בהרשעה. כתמי הדם שנמצאו על סכין המטבח, בהם הודה המערער בביצוע העבירה, תאמו את פרופיל הדנ"א של המנוח. בית המשפט מקבל את תוצאות בדיקת הדנ"א ואת ההערכה הסטטיסטית שביצע המומחה לזיהוי פלילי, ד"ר פרוינד, בהנחיית פרופ' מוטרו, מומחה לסטטיסטיקה וגנטיקה. ההערכה מעריכה את שכיחותם של אנשים עם פרופיל DNA זהה לנפטר באחד ליותר ממיליארד. בית המשפט קובע כי אין צורך בחוות דעת סטטיסטית חיצונית במקרה זה, שכן די בראיות הקיימות כדי לבסס את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר. פסק דינו של השופט נעם סולברג, הנתמך על ידי השופטים י' עמית וא' חיות, דוחה את הערעור ומאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת עונש מאסר העולם שהוטל על המערער.