ע"פ 118/53

תקציר

התיק עסק בשאלה האם יש להטיל אחריות פלילית על הנאשם, שירה למוות באדם בשל מחלת נפשו. השופטים נדרשו להכריע האם מעשיו של הנאשם נופלים תחת הוראות סעיפים 11 או 14 לפקודת חוק העונשין, הקובעות אחריות פלילית. סעיף 11 מתייחס למעשים שנעשו שלא מרצון או במקרה, ואילו סעיף 14 מתייחס להבנתו וידיעתו של הנאשם את המעשה ולאי חוקיותו. דעת הרוב קבעה כי סעיף 11 אינו חל על עובדות המקרה, וכי לא ניתן להטיל על הנאשם אחריות לפי סעיף 14 מאחר שלא הבין את מהות מעשיו ולא ידע שהם בלתי חוקיים. לפיכך, הערעור התקבל, ההרשעה בוטלה, והנאשם נמצא לא אשם מחמת אי שפיות. בנוסף, נדחתה העתירה הנגדית בדבר יסוד הכוונה המוקדמת ברצח. השופט גויטיין חלק על כך, וטען כי אין להפריע לממצאי הערכאה הנמוכה יותר בנוגע לעובדות, וכי סעיף 14 חל על המקרה.