ע"א 3222/10

תקציר

בפסק הדין דחתה ערכאת הערעור שכנגד את ערעורו של המשיב, תוך שהיא מדגישה כי אין בסיס ממשי להגדלת הפיצוי שנפסק תחילה על ידי בית משפט קמא. ערכאת הערעור הדגישה כי היא ממעטת להתערב בהערכות נזק, אלא אם קיימת חריגה משמעותית מהסכומים המקובלים. הערעור העיקרי נסב סביב השאלה האם יש להשפיע על ייחוס הנכות הרפואית בשיעור 75% של המשיב, שהוכרה לפני התאונה, על ייחוס 90% הנכות התפקודית הנתבעת לאחר התאונה. בית המשפט אישר את סיווגו של בית משפט קמא את המקרה תחת עקרון "הגולגולת הדקה", קרי המשיב נלקח כפי שהוא, כאשר המערערים אחראים למלוא היקף הנזק. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות מצבו הרפואי הקודם של המשיב, הדבר לא השפיע על הכנסותיו ולא נזקק לסיוע של צד ג' לפני התאונה. כתוצאה מכך, בית המשפט הפחית את הפיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד ב-400,000 ₪, תוך הכרה בשיקולי מקלט מס פוטנציאליים. בית המשפט שמר על העיקרון של השבת המצב לקדמותו, דחה את הערעור שכנגד וקיבל חלקית את הערעור העיקרי, ללא צו הוצאות.