בג"צ 161/80

תקציר

במקרה שפסק השופט ברק, מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז לחכירת קרקע להקמת בית מלון, וחייב את המשתתפים לצרף להצעותיהם המלצה של משרד התעשייה, המסחר והתיירות. העותרת נענתה במלואה, ואילו המשיבה מס' 3, שהשתתפה אף היא, לא צירפה את ההמלצה בכתב למרות שקיבלה. התברר כי ההמלצה התעכבה בשל איחור בהגשת המשרד, והגיעה לרשות הרלוונטית לאחר הודעה בעל פה. ועדת המכרזים המליצה על המשיבה מס' 3 משום שהצעתה הייתה גבוהה יותר. אף שטענת העותרת הצביעה על פגם טכני בהצעתה של המשיבה 3, קבע בית המשפט כי פגם כזה אינו פוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים, כמו הגינות ושוויון בתחרות. הפיקוח יוחס לעבירה טכנית ללא כוונת זדון, ולכן הפסילה נחשבה מיותרת. בית המשפט הדגיש כי אין לבטל פעולות מנהליות בגין פגמים שאינם מהותיים, אלא אם הם נובעים מחוסר תום לב. לפיכך, העתירה נדחתה, צו הביניים הוסר, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט, שכן מהות התחרות ההוגנת נשמרה מבלי לפגוע במראית עין של צדק. החלטה זו התקבלה סופית ב-7 בספטמבר 1980.