ע"מ 1136/03

תקציר

העררים הוגשו על ידי שתי חברות, בניהו בע"מ ואנרליס ניהול פרויקטים אנרגיה בע"מ, על החלטת רשות המסים להטיל עליהן קנס כפל מס בסך 2.6 מיליון ש"ח לפי סעיף 50 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975, בעקבות גילוי חשבוניות מס פיקטיביות בגין מכירה לכאורה של סולר. בניהו טענה כי ביצעה כדין עסקאות למכירת מוצרי דלק והוציאה חשבוניות מס כדין, ואילו אנרליס טענה כי ניכתה כדין מס תשומות על חשבוניות שקיבלה מבניהו והוציאה לחברה שלישית. המשיב טען כי לא הייתה מכירה בפועל של סולר וכי החשבוניות הוצאו לכיסוי טובין שלא סופקו. בית המשפט בחן את נטל השכנוע ואת נטל ההוכחה, ומצא כי הם רובצים על המערערים. היא גם בחנה את טיב העסקאות ומצאה כי החשבוניות שהוציא בניהו לאנרליס אכן היו פיקטיביות, שכן הן לא שיקפו מכירה אמיתית של סולר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אנרליס לא נקטה אמצעים סבירים כלשהם לאימות חוקיות החשבוניות שקיבלה וניכתה, ולכן לא יכלה ליהנות מהחריג למבחן האובייקטיבי להוצאת חשבונית כדין. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעורה של אנרליס בעניין ההודעה על כפל מס, והחליט להפחית את הסכום ל-982,000 שקל, בהתחשב בכך שלחברה לא הייתה כוונת מרמה והיא נוכתה רק סכום זה על ידי החברה השלישית. בסופו של דבר נדחה ערעורו של בניהו, ואילו ערעורה של אנרליס נדחה בעניין שומת מס התשומות אך התקבל בחלקו בעניין הודעת כפל המס. שני המערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.