ת"א 44004-07-21

תקציר

התובע שילם לעו"ד הנתבע סכומים שונים עבור שירותים משפטיים במשך מספר חודשים וטען כי יש להחזיר חלק מסכומים אלה. התובע והנתבע חתמו על הסכם שכר טרחה; עם זאת, הנתבע התפטר מהתיק באמצע הדרך, מה שאילץ את התובע לשכור עורך דין אחר. התובע טען כי הנתבע קיבל שכר העולה על העבודה שביצע וביקש לקבל בחזרה את הסכום העודף. בתוך כך, טען הנתבע כי נאלץ להפסיק לייצג את התובעת בשל התנהגותה הפסולה וכי הוא זכאי למלוא שכר הטרחה על פי ההסכם. בית המשפט הציע להפנות את הסכסוך לוועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין לצורך הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, ושני הצדדים הסכימו לכך. ועדת שכר הטרחה קבעה כי הנתבע זכאי לסך של 56,745 ש"ח כולל מע"מ, והתובע שילם לו 125,850 ש"ח. בית המשפט קיבל את המלצת הוועדה והגיע למסקנה כי על הנתבע להשיב לתובע את ההפרש בסך 69,105 ש"ח, בניכוי 10,000 ש"ח פיצויי לשון הרע שחב התובע לנתבע, מה שמביא את הסכום הכולל בו חייבת הנתבעת ל-59,105 ש"ח. כולל הפרשי ריבית והצמדה, הסכום הסופי ישולם באופן מיידי, ושני הצדדים אחראים לשכר טרחתם המשפטי.