דב"ע שם/35 - 2

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותה של השבתה, הידועה גם בשם מכת מגן, ובהשלכותיה. השבתה היא צעד הננקט על ידי מעסיקים ביחסי עבודה קיבוציים, והיא כרוכה בהשעיית פעילותו של מפעל או בסירוב לחדש חוזה במהלך שביתה או סנקציות שהוטלו על ידי עובדים. בית הדין מכיר בכך ששביתת מגן היא אמצעי לגיטימי למעסיקים, ופוטר אותם מחובת תשלום שכר לעובדים במהלך השביתה. עם זאת, התנאים שבהם ניתן ליישם מתקפת מגן מוגדרים בקפידה. זה חייב להיות תגובה לסכסוך עבודה קיים, וזה צריך להיות מוצא אחרון עבור המעסיק. פסק הדין מדגיש כי שביתה חלקית, הבאה לידי ביטוי בסנקציות המעכבות את עצם ביצוע העבודה, מובילה להשעיית חוזה העבודה האישי. כתוצאה מכך, למעסיק יש שתי אפשרויות. ראשית, הם יכולים לסרב לקבל כל שירות אחר ממה שנדרש בחוזה המקורי, ולמעשה ליצור חוזה במשרה חלקית. שנית, המעסיק יכול להסכים לקבל שירות אחר, ובכך לקבוע חוזה זמני חדש. עד שיוסכם על שכר חדש, השכר עבור העבודה שהשתנתה נחשב ל"שכר ראוי". בית הדין מציע למעסיקים שהוטלו עליהם סנקציות לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר קיומה של שביתה חלקית. במקרה הספציפי הנדון, בית הדין קובע כי הסנקציות שהוטלו על ידי העובדים לא היו חלק מסכסוך עבודה לגיטימי, שכן הן לא היו יזומות על ידי ארגון עובדים מוכר. בנוסף, ועד העובדים שהוביל את הסנקציות הכחיש את קיומם ושיחק משחק חתול ועכבר עם המעסיק. בית הדין מגיע למסקנה כי החלטת המעסיק לסגור את המפעל ביום 11.1.80 לא הייתה מטעמי ענישה אלא תגובה סבירה לאי הוודאות סביב סיום הסנקציות. לפיכך, ההשבתה נחשבת לשביתת מגן, והמעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובדים בתקופה זו. כמו כן, בית הדין ממליץ לצדדים המעורבים בסכסוכי עבודה לנהוג באיפוק בשימוש בשביתות והשבתות, שכן כלים אלה יעילים ביותר כאשר משתמשים בהם לעיתים רחוקות ורק בעת מצוקה. לבסוף, בית הדין מציע כי ניתן להציע לעובדים שספגו הפסדים עקב הסנקציות הלוואה בתנאים נוחים, אם המעסיק מוכן, כדי להקל על הנזקים.