בג"צ 3810/11

תקציר

בג"ץ דחה עתירה בשל היעדר עילה להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים במה שנראה כתביעת גירושין בעלת תוקף מחייב של הסכם גירושין. בית המשפט הבהיר כי תפקידו אינו לערער על החלטות בתי הדין הרבניים אלא להתערב במקרים קיצוניים של שימוש לרעה בסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, חריגה מהוראות חוק, או כאשר הצדק דורש סעד שאינו קיים במקום אחר. המקרה הנוכחי לא סיפק אף אחת מעילות ההתערבות הללו. כמו כן, העתירה נדחתה גם בשל התנהלות העותר, שנמצאה לקויה באופן משמעותי, סלקטיבית וחסרה גילוי של הליכים והחלטות קודמות. העותר נמנע מלהזכיר אירועים והחלטות מרכזיות, שפגעו בטוהר ההליך המשפטי. בית הדין הדגיש כי חובת הגילוי היא קריטית שכן היא מסתמכת במידה רבה על המידע שנמסר על ידי הצדדים, והיעדר גילוי מלא זה מצדיק פיטורים. לבסוף, גם לגופה של העתירה לא היה תוכן, שכן הסוגיה נבחנה לעומק על ידי בתי המשפט המוסמכים, וטיעוני העותר כנגד החלטות אלה לא היו משכנעים. לפיכך, העתירה נדחתה במלואה, ולא נפסקו הוצאות בהתחשב בנסיבות.